\\ שנה ללא קניות \\ שבוע 0 \\ מתחילה! \\

     תמונה קסומה - סיון חמו (פייסבוק \\ אינסטוש), מתוך סדנת הצילום המופלאה של אפרת לוזנוב (פייסבוק \\ אתר) 

זהו, הגעתי לנקודת ההתחלה!

כמו רוב נקודות ההתחלה, היא גם סיום של משהו. 

יצא לי לחשוב המון בזמן האחרון על השנה האחרונה. אם לומר את האמת, נמאס לי כבר לחשוב עליה. ועל העבר. ועל כל הדברים שכן או לא עשיתי.

חשבתי שבפוסט הזה אני אשלב כהרגלי בקודש, רשימה של כלמיני דברים שקרו לי השנה, טובים יותר וטובים פחות. אבל...יודעות מה? לא!

ניו יירז רזולושן: לחשוב על העתיד ולא על העבר!

ועוד כמה:

• לעשות יותר ספורט (כלומר... להתחיל לעשות ספורט. אם אפשר: לחזור לרקוד, ועדיף - על עמוד, או לפחות על סקטים)
• להאריך שיער ולא להרוס אותו עם צבעים (חהחה...כל פעם מחדש...)
• לאכול פחות שטויות
• והרבה יותר אוכל טרי
• לבשל יותר, ולהרחיב את הרפרטואר שלי פי כמה
• לא לדחות למחר את מה שאני יכולה לעשות היום (וגם לא למחרתיים...)
• לצפות בסדרות שאני אומרת כבר עידנים שאצפה בהן, כנ״ל לגבי סרטים
• להשלים את הסדר שהתחלתי בבית לפי שיטת ״הסוד היפני״. יש לי עוד כמה עשרות שקי אשפה להיפטר מהם
• לחזור לכתוב במחברת ה״3 דברים ששימחו אותי היום״, כל יום
• וכמובן - לעמוד בכל עקרונות #שנה_ללא_קניות שהחלטתי עליהם

\\ שנה ללא קניות \\ שבוע 3- \\ השאלות, העקרונות, השאיפות \\

אז החלטתי שאני מתחילה את אתגר ״שנה ללא קניות״. זו החלטה גדולה, שמעלה באופן טבעי לא מעט שאלות - עקרוניות, מעשיות, סקרניות...
הנה השאלות שאני שואלת את עצמי (וצריכה לענות עליהן - על חלקן לפני תחילת האתגר, על חלקן במהלכו, ועל חלקן כנראה שרק בסיומו) :

• האם בתי קפה, מסעדות ושאר בילויים נחשבים ל״קניות״ באותו אופן ששופינג נחשב ל״קניות״ ואני לא אשב באף בית קפה או מסעדה במהלך כל 2017?
• האם לקבוע תקציב ביזבוזים חודשי מוגדר? אני הרי לא מצפה *בכלל בכלל* לא להוציא על ביזבוזים ופינוקים, זה נראה לי כמו אתגר קשה מדי שיישבור את רוחי וכח הרצון שלי תוך תקופה ממש קצרה, כמו דיאטת כסאח
• מה ייכלל ב״ביזבוזים״ שבתקציב הזה? 
• מה לגבי קניות לאלמה? היא הרי גדלה בקצב מסחרר ובגדים שטובים לה היום לא יהיו טובים לה עוד שלושה-שישה חודשים, שלא לדבר על נעליים!
• מה דינן של קניות בחנויות יד שניה מוזלות, דוגמת ״ביגודית״?
• ושל גיפט קארדס? אני אמנם כבר לא עובדת כשכירה אז הסיכוי שאקבל גיפט קארדס נמוך יותר (אולי ביומולדת או בחגים מהמשפחה או חברים), אבל האם להשתמש בהם כדי לפנק את עצמי ולהשלים חוסרים במלתחה? או לקניות בסופר? האם זה נחשב ל״שבירת צום״ (כלומר שבירת כללים) להשתמש בהם עבור שופינג? 
• ומה לגבי קבלת מתנות? האם הן מותרות או שזה סוג של רמאות?
• מה בנוגע לקניות לעסק? איפור נגמר, ציוד מתבלה, גוונים חדשים יוצאים, שלא לדבר על מוצרי שיער שנגמרים בקצב גדול אף יותר...
• מה בעצם אני רוצה להשיג מההשתתפות באתגר הזה?
• מה בנוגע למוצרי מזון לא ״בסיסיים״ ו״הכרחיים״ בסופר? 
• איזה פריטים אני צריכה לקנות עד ה-31.12.16? יש לי כמה חורים אמיתיים במלתחה. וכמה כסף אני מקציבה לקניות האלו בחודש הקרוב?
• האם לכלול רק בגדים ונעליים? אקססוריז? מוצרי טיפוח? כל מה שנכלל בעבר בתור ״ביזבוזים״? או לעשות הפרד ומשול כלשהו ולהשאיר לעצמי תחומים שבהם מותר לבזבז?
• מה בנוגע להלבשה תחתונה?
• מה בנוגע למתנות עבור אנשים אחרים?
• מה בנוגע לדברים כמו קעקועים?
• ומה אם חברה או אמא רוצות שאבוא איתן לשופינג?
• מה בנוגע לקניות אונליין?
• מה המטרות שאני רוצה להגיע אליהן בסוף השנה?
• מה האג׳נדה שלי בעצם? לבעוט במוסכמות? למרוד במערכת? אנטי קפיטליסטית? אקולוגית? חינוכית?

והנה העקרונות והחוקים שקבעתי לעצמי לשנה הזאת (אני מניחה שחלקם הגדול הם עקרונות אוניברסליים לכל מי שמבצע את האתגר הזה, אבל חלקם נכונים לי ולאו דווקא יתאימו למישהו או מישהי אחרים. אני חושבת שאתגר כזה גדול מחייב התאמה אישית של רשימת העקרונות והחוקים פר משתתף) :

• בגדול, אני לא אקנה לעצמי בגדים, נעליים ואקססוריז בשנה הקרובה
• החרגות:
  - אם משהו מתקלקל ואי אפשר לתקן, ואין לי פריט מספיק דומה שסוגר את אותה פינה, כן אקנה (ואם יש לי גיפטקארדס, אשתמש בהם לצורך הקנייה)
  - מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס: האתגר נשאר בתחומי מדינת ישראל (מה גם שלא נראה לי שאני אטוס יותר מפעם אחת בשנה הקרובה, בהיעדר תקציב...)
  - הלבשה תחתונה, שנוטה להתבלות מהר יחסית, לא נכללת באתגר, אבל יירכשו במשורה.
• תקציב הקניות החודשי לאלמה יורד ל-200 ש״ח בחודש עבור בגדים, נעליים, צעצועים וספרים. ואני אשתתף במסיבות החלפות, שווקי קח-תן, אתר אגורה, ואחזור לפקוד חנויות יד שניה לספרים וכד׳. ההחרגה היחידה שלי היא בנוגע לצעצועים התפתחותיים שמחזקים יכולות שלה (לא עוד בובה), כי (ושוב, מסיבות שלא אכנס אליהן) היא זקוקה להרבה גירויים שכאלה. אבל גם כאן, כמובן שאחפש יד שנייה, ואעדיף לקנות בזול בחו״ל למשל, כיוון שמבחינתי זה הכרחי עבורה.
  2400 ש״ח בשנה נשמע לי כמו סכום יפה מאוד, לא?
• מוצרי טיפוח לא נכללים באתגר, כי גם ככה זה לא שיש לי אוסף עצום של קרמים ובשמים. עברתי להשתמש בשמן קוקוס במקום בהרבה מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, ואת הקניות המעטות שאני כן עושה, אני מבצעת או בהנחות או באתרים דוגמת איי-הרב, שמלכתחילה לא יקרים (והמוצרים שאני קונה בהם הם ספציפיים וספורים ממש)
• יהיה תקציב נפרד עבור העסק שלי - קודם כל, כי ראוי והגיוני בכל מקרה להפריד תקציבים בין האישי לעסקי, שנית כל, כי את הרכישות הגדולות של פתיחת העסק כבר ביצעתי ולכן עכשיו יש לי בעיקר השלמות, חידוש מלאים וכד׳, כמו גם הוצאות שיווק וניהול נוספות שאי אפשר לוותר עליהן (וגם אותן אני מתכוונת לעשות בחוכמה)
• אוכל - לבדוק בארבעת השבועות הקרובים מהו ממוצע ההוצאה שלי עבור קנייה בסופר, ולקבוע את הממוצע (ולעגל ל-50 הקרוב אליו) בתור התקציב השבועי לקניית אוכל. בתקציב יכללו גם פינוקים, וזאת כי:
  - אני לא מתכוונת לחיות חיי סגפנות בשנה הקרובה, ו״שנה ללא קניות״ של בגדים זה אתגר מספיק גדול
  - כי כבר כרגע הקניות שלי בסופר הן סבירות ולא גדולות, כבר יצא לי לצמצם גם באגף הזה בעבר בהחלטה מודעת, לעבור למותגי הבית במקום מוצרים ממותגים (בנוגע לרוב הפריטים בכל מקרה. יש פריטים שכן אקנה את המוצר הממותג אם מותג הבית באמת לא מתקרב מבחינת טעם ואיכות), ואני זורקת מעט מאוד אוכל באופן שוטף.
• בתי קפה, מסעדות, נשנושים שלא נקנים בקנייה השבועית בסופר, כמו גם נסיעות במוניות, אירועים חברתיים ומסיבות - יכללו בתקציב של 200 ש״ח חודשיים. ייתכן שלאורך השנה אעדכן את גובה התקציב, אבל אני מקווה שהאתגר דווקא יעשה לי טוב ולא אעדכן. מה גם שכבר שרדתי על התקציב הזה בעבר, כזכור. וכן - יהיה מעקב אחרי כל ההוצאות הנ״ל באופן שוטף.
• התקציב הוא תקציב מתגלגל - עודפים או חוסרים החודש ״יתגלגלו״ לחודש הבא.
• אירועים חריגים (דוגמת חתונות, לידות של חברות וכד׳, שיש פעם בהמון המון זמן) לא יכללו באתגר.
• אירועים לא חריגים (דוגמת ימי הולדת של חברים ומשפחה שיש לפחות פעם בחודש אם לא כמה וכמה פעמים בחודש) יכללו חלקית באתגר - אעדיף לתת מתנה שהכנתי (לשמחתי אני יצירתית ויש לי כישורי עיצוב ו-diy לא מעטים)
• יש לי עד ה-31.12.16 להשלים את החורים במלתחה ובפריטים הכרחיים לבית, בתקציב כולל של 1000 ש״ח לכל היותר.
• גיפט קארדס - להשתמש עבור השלמת חורים ופינוקים אם ולכשיווצר הצורך, ו*לא* לקניות בסופר

דברים שהייתי רוצה לעשות ולהשיג בשנה הקרובה וכתוצאה מהאתגר:

• לארגן מכירה ביתית של בגדים וחפצים שאין לי בהם צורך (כבר עובדת על זה, וזה יקרה מתישהו בשבועות הקרובים. אל דאגה, אעדכן בכל הפרטים מראש) מתוך צורך בכסף, ולא פחות חשוב - מתוך רצון (ואפילו נקרא לזה צורך רגשי) לצמצם את כמות הפריטים בבית. מה גם שיותר קל לנקות כשיש פחות מה לנקות.
• להשתתף ואף לארגן שווקי ואירועי החלפות תקופתיים
• לתעד באופן שבועי את התקדמות האתגר בבלוג (לפחות עם זה כבר התחלתי :) )
• לבנות תקציב משפחתי בעזרת עמותת ״פעמונים״ ולקבל מהם כלים להתנהלות כלכלית נכונה
• לפתוח חשבון חיסכון (ו\או השקעה בתיקי השקעות) עבור אלמה ועבורי
• להחליט במדויק מהן המטרות הכלכליות שלי לטווח הארוך (למשל - פנסיה, מגורים, תמיכה בילדים, קרן חירום, טיול גדול יחסית בחו״ל), ולפיהן - מהן המטרות הכלכליות שלי לטווח הקרוב 
• לעשות תכנון שבועי של ארוחות - ולפי התכנון לבצע קניות עוד יותר מדויקות בסופר במטרה לזרוק אפילו פחות ולהוריד את ההוצאות המיותרות.
• להתחיל לקדם תשתית להכנסה פאסיבית 
• להתוודע כמו שצריך לתופעה הממש מגניבה ששמה ״טרנץ׳״ - פלטפורמה למסירת בגדים אונליין, שיש לה מטבע משל עצמה לשימוש בין חברות הקבוצה.
• להצטרף למעגל מברטרי (מלשון ברטר - שירות תמורת שירות) השירותים. למעשה כבר התחלתי - יש לי חברה שהיא מעצבת גרפית שעומלת בימים אלו על עיצוב הלוגו וכרטיס הביקור החדשים לעסק שלי, ובתמורה אתן לה ״בחינם״ שירותי עיצוב שיער ואיפור.
• לחזור לעשות diy בכל התחומים שכלולים באתגר. כמה שיותר וכמה שיותר מגניב.

תודה לכל מי שהגיבה לפוסט שלי בקבוצת ״סופרגירלז״ ונתנה לי עצות ורעיונות, ובפרט - לאפרת אביגיל בשרי (שהמסע שלה בשנה האחרונה היה לי להשראה של ממש, ושהוידאו הזה שלה - לאחר 10 חודשים שלמים באתגר - וגם פוסטים נוספים אצלה בבלוג, היוו את הבסיס של הבסיס של הפוסט הזה), ולכל הסופריות המקסימות שנתנו מלא מלא טיפים ורעיונות מעולים - חלקם הגדול כבר מופיע בפוסט הנוכחי, והשאר יופיעו בפוסטים עתידיים.

xo

\\ שנה ללא קניות \\ שבוע 2- \\ הארון המינימליסטי שלי \\

תמונה מכאן

ההכנות לקראת יריית הפתיחה של השנה הקרובה והאתגר הזה מתקדמות בקצב מסחרר. יש עוד שבועיים בדיוק. זמן מצוין לארגן את המלתחה לקראת!

מהרגע שהכרזתי שאני יוצאת לאתגר הזה ועד עכשיו עשיתי לא מעט מחקר, שאלתי את עצמי ואת הסביבה לא מעט שאלות בנוגע לכלמיני היבטים של האתגר. היום בחרתי להתמקד בכל מה שקשור להכנת המלתחה שלי לשנה הזאת.

כמו שכבר כתבתי, אני לא רוצה להתייחס לאתגר הזה בתור דיאטת כסאח, כי דיאטות כסאח נוטות להיכשל, אלא כשינוי אורח חיים של ממש. ולכך - צריך להתכונן מראש. נפשית, רגשית, וגם מלתחתית.

כזכור, החלטתי להקציב לעצמי 1000 ש״ח להוצאות על המלתחה ועל דברים שאני צריכה לבית, עד ל-31.12.16. כמובן שבתקציב מוגבל ומתוך ידיעה שבגדול, המלתחה שתהיה לי ב-1.1 אמורה להספיק לי (חובבת אופנה שכמותי) במשך כל שנת 2017, אני חייבת לחשוב טוב טוב מה אני צריכה לקנות - אילו חורים יש לי במלתחה שחשוב לי להשלים מראש? מה יכול לחכות למסיבות החלפות (בהנחה שאמצא פריטים שאני אוהבת)? מה אוכל להכין בעצמי? (ואגב, הגיע הזמן לבדוק אם מכונת התפירה שלי עדיין עובדת, אם לא - לתקן אותה, ולצפות בשיעורי תפירה ביוטיוב.)

אז מאיפה בכלל מתחילים? 

קודם כל - עברתי על המלתחה שלי. רוקנתי מדף מדף, עברתי על כ-ל הפריטים.

אם כבר אני הולכת לעשות את זה, החלטתי לחקור את אופציית ״הארון המינימליסטי״ (או ״המלתחה המינימליסטית״ \ ״מלתחת הקפסולה״) : הרעיון הוא פשוט (והצרפתיות מיישמות אותו כבר נצח נצחים, ובשיק רב יש לציין) - מלתחה שבה מעט פריטים איכותיים, שמתאימים זה לזה וניתן לשלבם בכמה שיותר צורות. מלתחה מאווררת שבה אין פריטים שלא לובשים, לא קורה שפותחים את הארון המפוצץ בבגדים וקוראים בייאוש ״אין לי מה ללבוש״. 

כמובן שמלתחה מינימליסטית צריכה להתאים לסגנון האישי של הבעלים שלה. יש מלתחות מינימליסטיות בוהמייניות, קוקטיות, נשיות, גבריות, סטריט סטייל... יו ניים איט.

כמובן שזה אומר שלא ניתן להתלבש יום אחד ככה ויום אחד *לחלוטין* אחרת, כי מן הסתם לא ניתן לקיים מלתחה כזאת שחולשת על יותר מסגנון אחד (עם נגיעות של סגנונות נוספים לכל היותר).

יש משתתפים באתגר שמגדירים לעצמם מראש מספר פריטי לבוש (לא כולל תחתונים, חזיות, גרביונים וגרביים, לא כולל אקססוריז, ויש כאלו שמחריגים גם מעילים למשל, כיוון שלא לובשים אותם רוב השנה) - בד״כ המספרים הם 30, 33 או 10 פריטים (למחמירים שאוהבים אתגרים במיוחד).

האם זה מתאים לי?

בגדול, אני יוצאת לאתגר הזה כשהסגנון האישי שלי מגובש למדי. כבר תקופה ארוכה (כ-3-4 שנים למעשה) שאני עובדת על לייצר לעצמי מלתחה כמה שיותר ורסטילית. אם פעם הייתי קונה בחנויות יד שנייה בגדי וינטאג׳ עם פרינטים היסטריים שהיה בלתי אפשרי לשלב עם בגדים אחרים (ותאמינו לי שניסיתי), בשנים האחרונות גם אני נשביתי בקסמי המונוכרומטיות, ואת הסגנון שלי ניתן לכנות ״קלאסי-סטריט-סטייל-עם-טוויסט״. 

לא אכחיש שאני קונה באייץ׳ אנד אם ורשתות נוספות, למרות שאני יודעת שהם לא החברה המוסרית בעולם (וכן, המצפון שלי מציק לי מאוד, אבל אף אחד לא מושלם. משתדלת איפה ובמה שאני יכולה), אבל מתחילה גם להשקיע במעצבים מקומיים.

אז כאמור, עברתי על המלתחה שלי, רוקנתי מדף מדף. אבל מהיכרות עם המלתחה שלי, כבר קבעתי לעצמי חוקים:

• אם לא לבשתי את הפריט בשנתיים האחרונות בכלל - הוא עף
• אם הפריט לא יושב עליי טוב - הוא עף
• אם הפריט מחורר, קרוע, בלוי - הוא עף
• אם הפריט קטן עליי - הוא עף
• החרגות:
  - פריטים שאני יכולה לתקן יימסרו לתיקון עוד השבוע. מה שלא יימסר לתיקון השבוע, כנראה לא מספיק חשוב לי לתקן - עף.
  - פריטים שאני רוצה לשדרג, לשנות וכד׳ - כנ״ל: או שאטפל בתיקונים השבוע או שאעיף.
  - אפשר לשמור פריטים עם משמעות, פריטים נדירים במיוחד וכד׳. חייבת לציין שאני לא ממש נוטה להיקשר רגשית לפריטים בד״כ, ובד״כ אין לי בעיה להעביר הלאה. יש לי מעט מאוד פריטים בקטגוריה הזאת.

החלטתי לנסות לבדוק מהם עשרת ה-פריטים שלי. עד כמה אוכל להצטמצם אם ממש ממש אנסה?

נעזרתי, בגדול, גם בכלמיני אתרים ובלוגים (למשל, ולמשל, ולמשל ולמשל וגם כמובן איך לא), לוחות פינטרסט, והרצאות טד כדי למקד את עצמי.

טבלה שמאוד עזרה לי להתחיל הייתה:

מקור: פינטרסט

וזה מה שיצא:

עשרה פריטים - לא כולל נעליים, פיג׳מה, בגד ים וכו׳. כלומר מלתחה ליום יום.

1. שמלת מיני שחורה בגזרת איי מ״סטראדיווריוס״
2. חולצת פסים ארוכה צמודה מ״סטרדיווריוס״
3. טישרט לבנה איכותית מ״אייץ׳ אנד אם״
4. ג׳ינס בויפרינד בהיר מ״גאטו ג׳ינס״
5. חצאית פליסה כסופה באורך מידי מ״זארה״
6. חצאית פליסה שחורה באורך מקסי מ״זארה״
7. חולצה מכופתרת לבנה ארוכה מ״אייץ׳ אנד אם״
8. חולצת סריג אפורה אוברסייז מחנות בגבעתיים
9. קרדיגן אפור בהיר ארוך משוק בבלגיה
10. ז׳קט אופנוענים דמוי עור מ״ברשקה״

אז גיליתי שעם 10 פריטים בלבד אני עדיין לא מוכנה להסתדר ((ואגב, אם בחרתם לנסות את שיטת ״המלתחה המינימליסטית״, כמובן שאפשר ואף רצוי להשאיר את הפריטים שלא נכנסו למלתחה באיזה מדף עליון (שוב, אחרי סינון כללי ראשוני כמובן), אם רוצים נורא פריט כלשהו שמאוחסן למעלה - מחליפים אותו בפריט מה-10 \ 30 שהשארתם במלתחה המינימליסטית שלכם - - למעשה, עושים ״קניות״ מתוך המלתחה שלכם ובלי להוציא כסף - - ורק לאחר תקופה שבה רואים שאכן מרוצים מהמלתחה, אפשר למכור או למסור את הבגדים המיותרים)).

ועדיין, אני לא בטוחה שאני מוכנה לקחת את האתגר הזה על עצמי עד הסוף, ונכון לעכשיו אני לא מתכוונת להקציב כמות מסוימת של פריטים, אלא להישאר עם כמות פחות גדולה מבעבר, אך עדיין לא מוגדרת מראש, של פריטים שעובדים יחד.

כמו כן גיליתי שכשמצמצמים את מספר הפריטים, וחייבים להתאים פריטים זה לזה, הרבה יותר קל לדבוק בפריטים מונוכרומטיים שקל מאוד לשלב, ולהוסיף את הצבע והטוויסט בעזרת אקססוריז (וגם בעזרת קעקועים - האקססורי המועדף עליי :) )

ואז נזכרתי בבלוג הנפלא - ״פרויקט המדים״ - שהחל כניסוי באופנה אתית והמשיך כפרויקט עצום ואדיר למטרות צדקה, שממש צבר תאוצה: היוצרת שינה מאת׳ייקן (מקווה שאייתתי נכון) מברוקלין החליטה שבמהלך שנה שלמה היא תלבש את אותה שמלה שחורה (שמלת מיני מכופתרת עם צווארון פיטר פן), שהיא עיצבה במיוחד עבור הפרויקט והכינה ממנה 7 העתקים זהים. את השמלה ניתן ללבוש במספר צורות: כשהכפתורים מקדימה או מאחורה, פתוחה כמו מעין ז׳קט או סגורה בתור שמלה. וכמובן - ניתן היה ללבוש אותה חורף וקיץ, כשלעצמה או מעל ומתחת לפריטים נוספים. היא היוותה את הבסיס. אני זוכרת שממש עקבתי בשקיקה אחר הבלוג והצורות הורסטיליות להפליא שבהן הצליחה ללבוש את השמלה, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש - במשך שנה. הנה - תראו סרטון. 

טוב. אז מה עכשיו? השראות יש. אבל אני גם צריכה, במידה מסוימת בדומה לשינה, למלא לעצמי את החורים במלתחה. כאמור, הקצבתי לכך 1000 ש״ח (כולל דברים שאני צריכה בדחיפות לבית).

שינסתי מתניים, ויצאתי למסעות השופינג האחרונים שלי לשנה הקרובה. חלקם אונליין (ולו בשביל ההשראה), חלקם במרכזי קניות.

כיוון שגם ככה היו לי הרבה חורים להשלים מבחינת בגדי חורף, וכיוון ש...אנחנו בעיצומו של חודש דצמבר, ויש לי עוד שבועיים בקושי... עשיתי קצת קניות באסוס (אצלם את הפריטים כשיגיעו), ואני מתכוונת להשקיע ב בעיקר ב:

• חולצות טריקו ארוכות בכלמיני צבעים והדפסים שניתן לשלב עם חצאיות, מכנסיים ומתחת לשמלות ללא שרוולים (טרם מצאתי, עכשיו הולכת לצלול לעוד שופינג אונליין)
• כיוון שאני חובבת סיקסטיז ויודעת שהצללית הזאת מתאימה לי במיוחד - וכיוון שהיו לי בדיוק 2 שמלות כאלו בארון (ואחת ניתן ללבוש אך ורק בחורף ולא בקיץ) - שמלה או שתיים או שלוש אפילו בגזרת איי ובאורך מיני, ללא שרוולים, שניתן יהיה ללבוש גם בקיץ כשלעצמן, וגם בחורף מעל ומתחת לשכבות נוספות
• סוודרים, סווטשירטים וקרדיגנים שניתן לשלב עם לפחות 4 חלקים תחתונים כל אחד
• גרביונים צבעוניים, בהדפסים וכד׳
• כובע מחמם (בדרכו אליי)
• חצאית או שתיים
• חזייה בצבע גוף וחזייה שחורה (כיוון ששלי כבר התבלו.... גם היא בדרכה אליי)
• נעלי סירה שחורות עם עקב קטנטן ורחב, (ועוד זוג בהדפס אפור), כדי שלא ״אתיש״ את השחורות מהר מדי (בדיוק זרקתי זוג אהוב שחור וחרוש. בדרכן אליי מאסוס)

בגדול, אני מתכוונת להקפיד שרוב הפריטים שאשאיר ואקנה יהיו או בצבעים חלקים (ובעיקר מונוכרומטיים, ומעט פריטים שהם זריקות של צבע), או עם פרינטים שאפשר לשלב בקלות עם פריטים חלקים וגם זה עם זה: פסים, נקודות וכד׳. 

זהו לבינתיים, כבר עובדת על הפוסטים הבאים, מסדרת את המלתחה ואת הבית ומתכננת הפתעות :) אז תמשיכו לעקוב!

xo

\\ שנה ללא קניות \\ שבוע 4- \\ ההחלטה \\

 

כבר תקופה ארוכה שאני שוקלת להצטרף למתנסי ה״שנה ללא קניות״.

זה התחיל מזה שהגעתי השנה לסוג של קריסה כלכלית. מצאתי את עצמי במינוס הכי גדול שהייתי בו אי פעם ותהיתי אם ואיך אצליח לצאת מזה. חד הורות היא דבר מאתגר מהרבה בחינות - בטח ובטח מהבחינה הכלכלית.

כשהייתי צעירה יותר, אי שם בתחילת שנות ה-20 שלי (אוי, אני מרגישה זקנה כשאני אומרת דברים כאלו), הייתי בזבזנית ושופוהוליקית על. החשבון שלי בסוף כל חודש עמד סביב ה-0, כי לא הסתכלתי רחוק. כביכול, לא היה לי למה. כן, היה לי חיסכון שהפרשתי אליו סכום נאה כל חודש, אבל העו״ש שלי עמד על ה-0 למרות שהרווחתי לא רע בכלל.

ואז התחתנתי, כבר לא הייתי אחראית רק לעצמי, וכשנכנסתי ללימודים החלטנו, בעלי לשעבר ואני, שאנחנו קובעים לעצמנו תקציב ביזבוזים חודשי קטן שכולל את כל מה שהוא לא קניות בסופר, חשבונות של הבית, תיקונים הכרחיים בבית שאנחנו לא יכולים לבצע בעצמנו, חופשי חודשי וכד׳. או בקיצור: בגדים, מסעדות ובתי קפה, שוקולד שקונים במכולת בהחלטה של רגע, יציאות עם חברים, מוניות... כל האקסטרות - נכנסו לתקציב הזה. קטן, אמרתי? נסו קטנטן ממש, ובמונחים שאני הכרתי - אפילו מיקרוסקופי: 200 ש״ח בחודש לכל אחד מאיתנו. ככה זה כשאת סטודנטית בשנקר (או בכלל) שלא עובדת בשנה הראשונה ללימודים ואנחנו מסתמכים על משכורת לא ענקית אחת. החלטנו שאם יש אקסטרה בסוף החודש - היא עוברת לחודש שאחרי, ואם חרגנו מהתקציב - בחודש הבא ההפרש יורד מהתקציב. קניות יקרות במיוחד במסגרת הביזבוזים חילקנו למספר חודשים כך שהתקציב לא ייגמר בטרם התחיל החודש. עיקרון פשוט, תקציב שנשמע בלתי אפשרי. אבל ואללה, עמדנו בו כמעט תמיד.
כשהפכנו להורים, התקציב הצטמצם ל-150 ש״ח בחודש, כי היה עוד פה להאכיל והיינו במצב חיסכון-חירום.

ואז...גירושין. ונעשיתי אדונית לעצמי, ולא קבעתי לי יותר תקציב מוגדר, ואף אחד לא הסתכל או פקח עליי עיניים אם הגעתי עם שקית מאייץ׳ אנד אם. וברור שפינקתי את עצמי ביותר מ-150 ש״ח בחודש, כי שופינג הוא הפסיכולוג הכי טוב, נכון? אבל אפילו אז, זה כבר היה רחוק מלהיות מסעות השופינג שלי מלפני עשור. בגדול, התאפקתי הרבה יותר משבזבזתי. הכנתי ארוחות צהריים לעבודה רוב ימי החודש, לא יצאתי המון עם חברות (ובכל מקרה, כמה ערבים פנויים נראה לכם שהיו לי בתור אמא חד הורית??). נעשיתי מחושבת.

שילמתי כמעט לבד על הגן של אלמה. וכמובן שנכנסתי לאוברדראפט הגדול ביותר שאי פעם הייתי בו, אי אפשר היה להימנע מזה. והצטמצמתי עוד, ועוד, ועוד, אבל זה לא ממש שיפר את מצבי.

לפני 3 חודשים לקחתי הלוואה לכיסוי האוברדראפט. הבנתי שהוא לא ייסגר מעצמו, ושאני מעדיפה לשלם כמה מאות שקלים בחודש החזר הלוואה (אפילו בריבית לא אטרקטיבית מדי...) מאשר לפחד לקבל שיחות מהבנק. הקמתי עסק עצמאי לעיצוב שיער ואיפור (עובדת מהבית ואצל הלקוחות כך שאין הוצאה של שכירות נוספת כרגע) כדי שאוכל גם לפרנס אותנו וגם להיות עם אלמה כשהיא לא בגן (בעבודה האחרונה שלי הייתי חוזרת מהבית אחרי מלא שעות נוספות, נסיעה באוטובוס של שעה לפחות מדלת לדלת, ורק רוצה שהיא תלך לישון כדי שאני אוכל ללכת לישון, והבנתי שזה לא מתאים לי ולצרכים שלה) ועכשיו אני רוצה לעלות שלב.אז כאמור - אתגר ״שנה ללא קניות״.

יש לי חברה בשם אפרת אביגיל בשרי - אולי חלקכם וחלקכן מכיריםות אותה מהבלוג הנהדר שלה, שהתחילה את אתגר ״שנה ללא קניות״ לפני 11 חודשים ותיעדה את המסע שלה בבלוג. אני מתכננת להתחיל את האתגר בדיוק שנה אחריה: ב- 1.1.17.

יש את שרון בירקמן המעולה שהקימה את העמוד ״האישה שהפסיקה לקנות״ (פלוס אתר מעולה) שאני חברה בו בערך מיומיים לאחר הקמתו ומדבר על הפחתה בקניות, על פיתוח מודעות לתרבות הצריכה האינטנסיבית מדי שלנו וטיפים מצוינים להגעה לעצמאות כלכלית, יש את הבלוג ״הסולידית״, שהתחלתי לקרוא לפני כמה חודשים ושיש בו רעיונות ועקרונות ממש נהדרים, אפילו שחלקם קיצוניים מדי עבורי ואפילו שאין לי מושג ירוק בכל מה שנוגע לתיקי השקעות.
אז המחשבה על להצטרף לאתגר התבשלה אצלי לא מעט זמן. לא ידעתי איך זה יעבוד בתור אמא, ועוד חד הורית, ואם זה בכלל אפשרי. כלומר ידעתי שכן, אבל מן הסתם יותר מסובך מאשר בתור לא-אמא.

היום החלטתי שזהו, אני יוצאת למסע הזה! יש עוד 4 שבועות בדיוק, שבועות שבהם אתארגן לקראתו - נפשית, רגשית, וגם רכישתית. 

אני מתכוונת לתעד את המסע באופן שבועי ממש פה בבלוג, ואתם ממש מוזמנים להצטרף!

בשבוע הבא - כל השאלות שאני שואלת את עצמי לפני ולקראת, והעקרונות שאני קובעת עבור עצמי בשביל האתגר

xo

\\ בין הגליץ והגלאם והקוריקוקו \\

לובשת:

ז׳קט - רוני קנטור

דברים שקרו השבוע ועשו לי טוב:

• התחלתי מרתון של ״בברלי הילס 90210״. פתחתי קבוצת פייסבוק למעריצי ומשמיצי הסדרה. זה מביך ופתאט וכיפי ובעיקר - מצחיק אותי בטירוף. וכן, ברור שהחלפתי רינגטון לנעימת הפתיחה של הסדרה (היה למישהו ספק בכלל??)
• חזרתי לבשל. בתפריט: מרק כרישה ותפוחי אדמה, ספגטי בולונז, כרוב ניצנים במייפל ושום, חמין הפתעות, ובהמשך השבוע - מרק עגבניות איטלקי ושומי למהדרין. עונת המרקים והחמין החלה, הידד! (וכמובן גם שהכל טבעוני)

\\ a star is reborn \\

אלמה לובשת:

חולצת כוכבים -קסטרו, סנדלים אדומים - קרוקס

חולצת לבבות + נעליים שחורות - אייץ׳ אנד אם

בגד ים כוכבים - קסטרו

אמא של אלמה לובשת:

טי שחורה + חצאית פסים - זארה, משקפי שמש - סלין,

כובע שחור - אייץ׳ אנד אם, סניקרס לבנים - פוראבר21

שמלה שחורה - סטרדיווריוס, קשת פרחים - קולולוש

שמלת פנדות - אסוס, חולצה לבנה - אייץ׳ אנד אם,

ג׳ינס - בווי, חולצת ג׳ינס - זארה,

מכנסיים שחורים-לבנים - אסוס,

בגד-ים - מתנה מארה״ב, כובע לבן - רחוב שינקין ת״א

תיקים מושלמים למיניהם - סטארג׳לי

לכל מי שזוכר את הפעם הקודמת

וגם למי שלא

אלמה ואני דיגמנו בשנית לפני כמה חודשים לסטארג׳לי
הפעם הראשונה הייתה כל כך מוצלחת, שהשילוב הזה של אלמה, של עפרה ושלי היה חייב להתרחש שוב
הצלמת הפעם הייתה אורלי אלקלעי הנהדרת - חברת פייסבוק ששמחתי כל כך להכיר מחוץ למסך הקטן ולמקלדת
בלי להכביר במילים (אבל עם להכביר בתמונות - יש כל כך הרבה מוצלחות שהיה לי ממש קשה לבחור...) - פשוט תיהנו, כמו שאנחנו נהנינו באותם יומיים :)

\\ bare \\ and feeling existential... \\

חזייה שחורה - אורנג׳י גבעתיים, חצאית שחורה - זארה

חזייה ותחתונים תכולים - אמריקן איגל

כותונת בהירה - וינטג׳

התקופה האחרונה הייתה מלאה בשינויים וחידושים

חלקם מוזמנים, חלקים קצת פחות

כולם מעניינים

\\ bare \\ and feeling thankful... \\

 חזייה שחורה - אורנג׳י גבעתיים, חצאית שחורה - זארה

חזייה ורדרדה - חנות בקינג ג׳ורג׳, חצאית טורקיז - טליה

ממש לפני כמה ימים היה לי העונג (הכל-כך כל-כך רב) לפגוש סוף סוף את היצור הקסום שהוא פזית עוז.

היא מסכימה איתי להגדרה העצמית שלי עבורי - חדת קרן. 

אני טוענת שהיא פיה קסומה. כל מה שהיא נוגעת בו הופך לחלומי, מנצנץ ונוגה...

תכננו להיפגש כבר מזמן, ולא יצא, ולא יצא... וסוף סוף יצא - ומהרגע שהיא פתחה לי את הדלת - שתי יצורות קסומות נפגשו - ניצוצות!

\\ שולם שולם לעולם \\

הילה לובשת:

חולצה - שוגרדדי, חצאית - שירואטו, טבעת - דריוס

צמיד - נוריתמי, נעליים - שני בר

אני לובשת: שמלה וכובע - סטרדיווריוס, תיק - סטארג'לי, משקפיים - סלין,

תכשיטים - בירושה מאמא + תכשיטי עידית 

הרומן בין הילה לביני הוא כבר עובדה ידועה. אמנם נפגשנו במקרה לפני בסה"כ 10 חודשים, אבל בינינו... זה כאילו הכרנו מאז ומתמיד. סיסטרס פרום דיפרנט מיסטרס.

בחודשיים האחרונים שתינו חגגנו ימי הולדת - ובתור שתי נשים שלא מוכנות לפספס סיבות למסיבות והזדמנויות להתפנק, ברור שעשינו לנו יום כיף, ושופינג!

התחלנו בבראנץ' בקפה אנסטסיה הטבעוני. היה בהחלט מפנק, וכמובן שקינחנו בקינוח מושחת (היה למישהו ספק??)

\\ אני יותר מדי אוהב להתפנק כמו גור חתולים \\ סקס והעיר הקצת פחות גדולה \\

הילה לובשת:

שמלה - סבינה מוסייב, נעליים - שני בר

אני לובשת:

שמלה - מאיה נגרי (ותודה לאמא שהורישה), משקפי שמש - סלין, ז׳קט - זארה,

סנדלים - ג׳ייסון וו למליסה, שרשרת כסופה - מגנוליה, שרשרת זהב - מעשה ידיי 

הילה ואני נולדנו לשני זוגות הורים שונים, בהפרש של כמה שנים, אבל בכל זאת, אנחנו אחיות.

הכרנו בסה״כ לפני פחות משנה, ממש במתחם שבו התמונות האלו צולמו היום בבוקר, והקראש היה מיידי.

ייתכן שכבר סיפרתי על הקראש הזה? או על המפגש הזה?

ובכן, כפי שגם הילה כתבה בעצמה בבלוג שלה, גדלתי בעוד שנה (ונשארתי באותו גיל), אז מותר לי לפתח אלצהיימר קל... :)

\\ זה מטוס \\ זו ציפור \\ זה ווישליסט ליומולדת!!! \\

שוב הגיע הזמן הקסום הזה בשנה, הזמן הזה שבו אני יכולה - בלי שום שמץ של בושה - לרמוז רמזים בעובי של פיל (או האייליינר של איימי, זכרה לברכה, שתנוח על משכבה בשלום - - - עכשיו קולטת שלאירוע היומולדת שלי קראתי "לילו חוגגת 27 - שוב". אולי ממש בא לי להצטרף למועדון ה-27 הידוע לשמצה אפילו שעברתי כבר מזמן את גיל 27?? טפו טפו מלח מים) בנוגע למתנות שבא לי לקבל לכבוד המאורע....

כן...בלי *שום* בושה.... את הבושה איבדתי בחדר הלידה כנראה, כשכל העניינים שלי (או המונח האהוב עליי - vajayjay - ותודה לשונדה) - היו חשופים לכל, ואני כל כך התרגשתי / חששתי מהלא נודע / הייתי מלאת אנדרנלין / לא הרגשתי שומדבר מהמתניים ומטה בזכות האפידורל, שלא היה לי באמת אכפת כבר בשלב הלידה הפעילה (חוצמזה שהיינו רק הצוות ההכרחי, ואמא שלי וג'סי. אני סוטה קשות מהנושא. נחזור לנושא)

יש לכם עוד 17 ימים תמימים להזמין, לרכוש, לעטוף, ולכתוב ברכה מרגשת מהלב

so without further ado - her we go :

\\ משפחה \\ אם \\ לב \\

אמנם כבר הגענו (ועברנו בשבוע שעבר) תאריך דביק אחר בלוח השנה, וכאילו פספסתי את ההזדמנות לכתוב את הפוסט הזה לשנת 2016, אבל אף פעם לא באמת עניינו אותי תאריכים והזדמנויות ולהיות עד כדי כך און-פוינט. כשמדובר בלהגיע למקומות פיזיים אני תמיד מקדימה, אז כשמדובר על לכתוב על דברים מותר לי קצת לאחר. חוץ מזה, מה רע בלהיות באיחור אופנתי??

בשבוע שעבר היה יום האם. השני שלי בתור אמא חד הורית, אמא משמורנית, השלישי שלי בתור אמא בכלל.

באיזשהו שלב החליטו בארץ לנכס את היום הזה ולהפוך אותו ליום המשפחה. במקום לקחת איזשהו יום אחר ולהפוך אותו ליום הזה. שזה צעד שאני לא כל כך מבינה. אני תמיד בעד למצוא *עוד* סיבות לחגוג, לא *להמיר* סיבות לחגוג. בטח לא כשזה בא על חשבון נתח כל כך חשוב מהאוכלוסייה. הלוווו?! איך כל האמהות לא התמרדו נגד העניין הזה עדיין???

אבל נניח את העניין הזה בצד, ונתמקד בסיבה שלשמה התכנסו פה; המשפחה שלי.

כמו לכל משפחה, גם למשפחה שלי יש כלמיני משפטים, חווויות, משפטים,מעשים ושאר אנקדוטות שנכנסו לפנתיאון המשפחתי.

לרגל יום המשפחה שעבר זה מכבר, רציתי לחלוק איתכם כמה (וברור שאני אתחיל עם אנקדוטה משעשעת לוכסן מביכה על עצמי) :

\\ כשהיא אומרת לא \\ אני אומרת yes \\

ממש היום אני חוגגת שנתיים וחצי (ותשעה חודשים, אבל מי סופר) לאימהות שלי לפוצקה.

כלומר שנתיים וחצי של אהבה גדולה יותר משיכולתי לדמיין, שנתיים וחצי של חיבוקים ונשיקות אינסופיים, שנתיים וחצי של מילמולים וגירגורים, שנתיים וחצי של חוסר שינה שלעולם לא אוכל להשלים גם אם אירדם עכשיו ואתעורר רק בעוד עשור, שנתיים וחצי של אוכל (וריבה, גם אם אין לי אפילו צינצנת ריבה אחת בבית) וטושים שמרוחים בכל מקום, שנתיים וחצי של הרבה רגשות אשם על כל הטעויות שאני בטח עושה, כמו כל הורה, כי מה לעשות, אני לא מושלמת (רק כמעט ;) ) ויש לי מלאי אנרגיות מוגבל.

סנדביץ' אלמה בת שנתיים וחצי מינוס יומיים. בסה"כ עשיתי עבודה לא רעה...

השבוע הוזמנתי להשקת "yes עם מי לגדול" (שם מעולה אגב! לקופירייטר מגיע בונוס שמן לדעתי) - מהלך ייחודי שהוא שיתוף פעולה של חברת yes ומכון אדלר בהתאם לתכנית הלימודים בגנים. הרעיון מאחורי המהלך (שyes ומיטב מומחי ומומחיות מכון אדלר עבדו עליו למעלה משנה) הוא ליצור ממשק חווייתי ומהנה לילדים, עם ערך מוסף של תכנים חינוכיים שלמעשה לוקחים את אותם תכנים שנלמדים בגנים ומביאים אותם הביתה. הממשק מכיל תכני מקור רבים וגם תכנים מיובאים, מיועד לילדים מגילאי 3-6 ומלמד אותם חשבון, אנגלית, אותיות, ועוד הרבה נושאים מעניינים, וגם מיועד להורים - כדי להסביר להם איך לתקשר עם הילדים בצורה המיטבית. הוא עולה לאוויר ב-1.3, ממש בשבוע הבא.

\\ איים של שפיות פוטוגנית \\ אישה יפה קטנה \\

הילה

 שמלה - קיבלה מחברה, משקפיים - רזילי, כובע - גולף,

צמידים - גדיר סלייח, עגילים - פאולה ביאנקו, נעליים - דניאלה להבי

סתיו

שמלה - מארה״ב (ותודה לסבא אלי שקנה לה אותה!)

אלמה

שמלה - מתנה מ"מכופתרות", סנדלים - איפנמה

אני

שמלה - מוחיטו קולקשן מרומניה, משקפי שמש - איביי, חגורה - וינטג',

תכשיטים - וינטג' + הוט קראון 

שנה עמוסה עברה על כוחותינו. שנה שבה לא היה לי יותר מדי זמן לצאת, להיפגש, לנהל חיי חברה כמו שהייתי רוצה. שנה שבה נאבקתי כדי לשרוד ולפתח שגרה, להתגבר, להתבגר, להבין מי אני ומה אני רוצה ומסוגלת. הרבה פעמים, גם כשהיה לי זמן להיפגש, לא היו לי אנרגיות. הקיום שלי התרכז השנה במעט מאוד דברים. ודווקא עכשיו, כשאני זקוקה לזה הכי.

\\ קליק \\

חולצה  - זארה, תחתונים - טופשופ, תכשיטים - וינטג׳

לפני כמה שבועות, בעקבות הצילומים לכלות אורבניות (שיכולתם לראות כאן וכאן) היה לי העונג לזכות בסשן צילומים אינטימי נוסף, עם הצלם ג׳ן סלדקוב (שגם הוא צילם אותי באותם צילומים (את הצילומים שלו מאותו יום תמצאו כאן).

כל כך נהננו באותו יום שהחלטנו שאנחנו חייבים עוד יום צילומים, בלי הפרעות ובלי אנשים נוספים.

אז בהחלטה של רגע, לפני שהשמש תשקע, נפגשנו לסשן של שעה, ניצלנו כל טיפת אור טבעי שיכולנו לנצל, ושנינו ממש מרוצים מהתוצאות.

\\ big girls \\ don't cry \\

אלמה לובשת: חולצה וחצאית, חולצה ומכנסיים - ביגיז, סנדלים - שוגר אנד ספייס

אני לובשת: שמלה - ליה, שרשרת - רוני עוזיאל, סנדלים - צ׳רלס אנד קית׳, ילקוט - סטארג׳לי

משקפי שמש - אסוס, טבעות - הוט קראון + וינטג׳

לפני מספר ימים נחתה על סף דלתי חבילה צבעונית ומסקרנת - שהכילה כל טוב בתוכה: בגדים מהממים לאלמה!

(אין לי תמונה של החבילה עצמה, למרות שרציתי מאוד לצלם אותה כי אפילו הקופסא הייתה יפה - לפני שהספקתי, חתולולה עשתה בה שמות...מזל שהבגדים נשארו שלמים)

אתמול עשינו יום כיף בנמל תל אביב - יום של גלידה, דשא, ופינוקים עם סבתא - הזדמנות מצוינת לשלוף את המצלמה וגם את הבגדים החדשים מהמגירה

\\ הביבר של משפחת שלו \\ קבועים על מדף הספרים שלי \\

מסתבר שעשר אצבעות הן פחות מדי לכל הטבעות שיש לי ושאני רוצה ליצור, ושיש עוד דברים ללמוד בקורס צורפות חוץ מטבעות. הגענו לשלב התליונים!

שני הפריטים האחרונים שיצרנו נעשו בטכניקות יותר מתקדמות. הפריט הראשון - תיליון ראש האייל - נעשה בטכניקת הלחמה. מנסרים מהפלטה לפחות שתי צורות (כמובן שאפשר יותר, כמו שאני בחרתי לעשות) שיולחמו זו לזו. אני בחרתי צורות מסובכות, וזה לקח לי לא מעט זמן. מה גם שפלטת הכסף הייתה עבה יותר מפלטות הפליז שעבדתי איתן עד כה - ובקיצור, זה היה מאתגר משהו... אבל הסיפוק העצמי עולה ביחס ישיר לרמת האתגר :)

אמא שלי תמיד אומרת לי שאני ״נורא מוכשרת - נפל עליי מכשיר״ - וזה נכון. אני מגושמת להחריד ומועדת לתאונות בצורה בלתי רגילה. ולמרות זאת - איכשהו בקורס הזה לא נחתכתי ולא ניסרתי את עצמי ואפילו לא נכוותי ולו פעם אחת. ואני כותבת את זה דווקא בהזדמנות הזאת בגלל שדווקא עם התיליון הזה של האייל, היה צורך להלחים די הרבה - היו 5 פרחים (אחד נפל בסופו של דבר, מסתבר שיכולות ההלחמה שלי לוקות מעט בחסר ;) ) ופפיון אחד, שלא לדבר על הפריט הבא שהכנו (גללו למטה ותבינו...)

\\ מאטריאל גירל \\ הגירסה הטרופית \\

אחרי כמה פוסטים קצת יותר עמוקים, אישיים וכבדים, הגיע הזמן לפוסט קצת יותר קליל, וקצת יותר מטריאליסטי, לא נראה לכם?

אחרי שהסכמנו על זה, אני רוצה לחלוק איתכם רשמים על השלל המקסים שיצאתי איתו מ״יריד החלומות הטרופיים של נתנאלה״ שהתקיים בחולון בסוף חודש מאי. זה פוסט שכולו דיווחים של הזלת ריר. המקלדת שלי תפסיק לעבוד בקרוב - שתינו (המקלדת ואני, וסווארלי ולולה גם) הולכות לטבוע בשלולית הריר שלי... תזעיקו מכבי אש...!

אני הגעתי ליריד למעשה כמוכרת בדוכן (המושלם! ואני לא אומרת את זה כי אני משוחדת) של סטארג׳לי - אבל עוד על סטארג׳לי בהמשך - ולכן ביליתי ביריד שלושה ימים תמימים, מה שאיפשר לי לדלג בין הדוכנים לא מעט, להכיר את המוכרים (ובעיקר המוכרות), היוצרים (כנ״ל) ולהתיידד איתם, ומעל הכל - להתפעל בלי סוף מהשלמות של היריד הזה. המותגים נבחרו בקפידה, העיצוב של היריד היה מתוקתק, הפסקול שהתנגן היה מעולה, האווירה הייתה שמחה כל הזמן, הקהל (שרובו הורכב מנשים עם תינוקות, נשים בהיריון, חברות מלוות ובני זוג מלווים - לקח לי זמן להבין שאנחנו בדיוק בתקופת הבייביבום שאחרי המלחמה של הקיץ שעבר... ;) ) היה שמח וחייכן - גם בתור לקוחה מן המניין ובעיקר בתור מוכרת - היה לי ממש כיף להיות שם!

היה לי ממש קשה להתאפק ולא לקנות את *כל* מה שרציתי (ובאמת היו המון דברים מפתים. המון. גם לעצמי - בגדים ואקססוריז, גם דברים לבית, ובעיקר - דברים לאלמה). במגבלות התקציב חזרתי הביתה עם הפריטים המדהימים הבאים:

תמונת תלת מימד מ״tutika״ של נועה הולצשטיין שהתמקמה לה במהרה בכניסה לבית שלי, מול המטבח

\\ החדר האינטימי שלי \\ חלק שני \\

סט ראשון (שחור-קרם): אגלי דאקלינג

סט שני ושלישי (כותונת ותחתונים + גופיה ותחתונים): גרטרוד

כמו שאתם זוכרים, לפני כמה שבועות הצטלמתי להפקה המהממת (אני אומרת בענווה רבה) של כלות אורבניות. אנה סמיונובה, הצלמת האוקראינית המהממת, וג׳ן סלדקוב (צלם חתונות בימים, צלם בודואר וצלם זוגות-בודואר בלילות) צילמו אותי להפקת בודואר וינטג׳ית (אלא מה!) בדירה מקסימה, מוארת, משופצת לעילא ולעילא ברחוב בן-יהודה. 

\\ החדר האינטימי שלי \\ חלק ראשון \\

 סט ראשון (שחור-קרם): אגלי דאקלינג

סט שני ושלישי (כותונת ותחתונים + גופיה ותחתונים): גרטרוד

לפני כמה שבועות הוזמנתי על-ידי לובה להצטלם להפקה מקסימה, אינטימית ומאתגרת עבור הבלוג-מגזין ״כלות אורבניות״.

לובה ואני חברות קרובות כבר יותר משנה. היא יודעת ושומעת מאוד מקרוב על כל מה שקורה איתי בחודשים האחרונים - לפני ומאז ההחלטה להתגרש, והיא אחת התומכות הגדולות והמשמעותיות שלי לאורך כל הדרך.

היא ידעה שמצד אחד אני מרגישה חזקה מאוד בעקבות ההחלטות (האמיצות - אני יודעת שהן אמיצות) שקיבלתי לאורך המסע הזה, ומצד שני - שהביטחון העצמי שלי נפגע. (לגירושין יש את האפקט הזה על ביטחון עצמי, אם היה לכם ספק).

כשטל ולובה תכננו את ההפקה הזאת, לובה שאלה אותי אם ארצה להשתתף בה כדוגמנית. כמובן שלקח לי פחות מאלפית השניה כדי לצווח בהתרגשות ״כן!!!!״ :)