pregnancy makes everything seem more urgent
and yet less important
at the same time.
lately (who am i kidding, since always)
i've been thinking about school
whether or not i chose the right track for myself
whether or not i fit in
and this profession is the thing for me
whether or not i have what it takes
and i honestly don't know.
most of the time i'm mainly pressured
to finish all my tasks
and just get them over with
i don't feel like i'm giving it my hardest
because i honestly don't know if i want to
i don't know if i have it in me
i don't find myself sketching in my sketchbook 24/7
i don't find myself feeling the way i thought i would
i don't know if i should stay
i'm scared to quit
it might be that a lot of my fellow classmates
feel this way
but when i'm feeling this way
it mainly feels lonely
in the meanwhile
i'm running on inertia
for the lack of a better idea
if you have an idea
feel free to voice it...
5 תגובות:
ניראה לי שלפעמים מרגישים ככה לגבי הכל,
אבל מקצוע זה משהו מאוד שונה מלימודים,.
זה באמת קשה להחליט, צריך לנסות לעבוד באיזה משרד עיצוב, לפחות בחינם, רק לנסות כדי לראות אם זה מתאים לך.
לגבי הבלוג, מה שכיף זה שאפשר לעזוב וגם לחזור. זה פחות מחייב מבחירת קריירה.
אני באמת לא יודעת אם זה קשור או לא, אבל בשליש הראשון של ההריון שלי, ואולי אפילו יותר, הרגשתי שאני על סף פרישה מהעבודה. לא עניין אותי ולא התחשק לי ללכת לשם בבוקר.
הרגשתי בערך כמו שתיארת לעיל.
בדיעבד, אני מבינה שהיה פה איזשהו תליך הורמונלי לא ברור ואני מרגישה עכשיו שונה לגמרי.
אל תתיאשי בינתיים, חכי, אולי זה ישתנה ואפילו בקרוב.
המון בהצלחה לך בכל נתיב שתבחרי!
לילו,
אם גרמתי לך לבלבול על ידי הצעתי להסבת המקצוע בשבילך, אני מצטערת =)
ובנימה קצת יותר רצינית
הכי חשוב שתעשי מה שטוב לך!
גם מבחינת הבלוג (כי אני יודעת שיש לי דרך תקשורת חלופית אליך)
וגם מבחינת הלימודים, מנקודת מבט של מישהי שעזבה את הרדיפה אחרי חלום חייה והלכה למשהו יותר פרקטי, אני יכולה להגיד שאם לרגע הייתי חושבת על זה פעמיים, הייתי בוחרת במה שאני הכי אוהבת! (ואת הרגשת בנימה שלי כשאני מדברת על הלימודים)
אני רוצה להגיד שאת בוודאות מוצלחת במה שאת עושה, עם זאת את בטוח תהיי טובה בדרכים האחרות שתבחרי ללכת בהן..
בכל מקרה בקרוב תורידי הילוך בלימודים לטובת משהו חשוב יותר וגדול יותר בחייך, ככה שתהיה לך הפסקה לעצור ולהסתכל על חייך
נשיקות וחיבוקים!
זה נשמע אופייני לשנקר - לעבוד פשוט כדי לסיים את המטלות, להמשיך מתוך אינרציה. מי חושב בכלל על לקשקש בסקצ'בוק 24/7 כשהתשוקה העיקרית היא לישון עמוק 24/7?!? וזה עוד מפי אישה שאינה בהריון…
רוב הזמן נשארתי פשוט כי המחשבה על מה אעשה ביום הראשון אחרי עזיבתי - אקום בבוקר- ואז מה? היתה מדכאת מדי, ובכל זאת נזכרתי כמה כיף היה ביום הראשון לחשוב שבזמן שכולם הולכים לעבודה אני נמצאת בשיעור רישום - הייתי אסירת תודה אז ולא האמנתי למזלי הטוב...
וברור שזה התחום שלך. ולגבי הבלוג - אני באופן אישי מאוד אצטער אם הבלוג ייעלם.
אל תמהרי לקחת החלטות, בינתיים תמשיכי מתוך אינרציה - זה כוח טבע מופלא שאין לזלזל בו :)
"גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה": כל עוד את רואה שהמהירות קבועה תמשיכי... אם זה נהיה איטי ובלתי נסבל את כבר תרגישי לבד.
ומידי פעם מגיעה מוטיבציה שמחליפה את האינרציה, פרוייקט מגניב. וכשאין כזה - טוב שיש אינרציה :)
מקוה שתישארי!
Please keep up the blog! I absolutely adore it/you. You're quite an inspiration in many ways.
הוסף רשומת תגובה