\\ העצמאות שלי \\ הצד הזה של הסטטיסטיקה \\

ג׳סי ואני התחתנו לפני כמעט ארבע שנים. היינו כל כך מאוהבים. היינו זוג מושלם. באמת. היינו חברים הכי טובים, העוגן אחד של השניה ואחת של השני, זוג כזה שכולם מקנאים בו על כמה שהוא לאבי-דאבי ומושלמים יחד.

אף אחד לא עומד מתחת לחופה וחושב ״זה לא יהיה לתמיד״.

אני בטח לא חשבתי ככה.

\\ she's a star \\

אלמה לובשת:

לוק ראשון - חולצה: מוז׳י, טייץ - קרטרס, נעליים - לילי ותום

לוק שני - שמלה - טארגט, נעליים - לילי ותום

לוק שלישי - חולצה - שילב, חצאית - קרטרס

אמא של אלמה לובשת:

לוק ראשון: שמלה - זארה, נעליים - רפטו

לוק שני - חולצה וחצאית - קסטרו, נעליים - רפטו

לוק שלישי - חולצה - קסטרו, ג׳ינס - זארה, נעליים - רפטו, שרשרת - אייץ׳ אנד אם

לוק רביעי - חולצה - וינטג׳, חצאית - קסטרו

לפני כחודש אלמה  ואני הצטלמנו לקולקציה החדשה של StarJelly TLV (פייסבוק + מרמלדה + אטסי). זה מותג ישראלי שקיים כמה שנים, ולשמחתי הרבה הוא גם טבעוני! זה היה גיג הדוגמנות הראשון (ותהיו בטוחים.ות שלא האחרון) של אלמה (ואם אני חושבת על זה...אולי גם הראשון שלי?).

עפרה, המעצבת של המותג היא אישה מתוקה-מתוקה ומעצבת בחסד, שהגיעה אליי דרך מיה לנדאו - היועצת העסקית המעולה לעסקים של אשה אחת, שבטח מלא מהקוראות (ואולי חלק מהקוראים) שמעו עליה. אני נפגשתי עם מיה כמה פעמים עבור עסק הסטיילינג שלי, ועפרה נפגשה איתה לאחרונה גם - ומיה המליצה לה ליצור איתי קשר. מה אגיד ומה אומר - זו הייתה אהבה ממבט ראשון! (ותודה מיה!)

\\ המיקרוקוסמוס של ימי ראשון בערב \\

טבעות.

יש משהו כל כך יפה, כל כך שמח (גם כל כך עצוב, אבל מצד שני - כל כך נכון) בצורה המעגלית שלהן. סגירת המעגל שכל כך נחוצה לי בכל שלב בחיים שלי. אני לא אוהבת להשאיר קצוות פרומים.

לא סתם הן התכשיטים האהובים עליי (שניות להן הן שרשראות הענק) - יש בהן משהו סמלי, מחמיא, ובעיקר כשהן עשויות מחומרים יקרים כמו כסף וזהב והן ענתיקות ועוברות בירושה, וצוברות סיפורים ומשמעויות...הן מבחינתי התכשיט האמיתי, הכי-הכי-הכי.

 בקורס הצורפות שאני עושה עכשיו בסטודיו ענבר אנחנו מתרכזים בהכנת טבעות - אין שמחה ונרגשת ממני לקבל את הכלים לדעת ליצור לעצמי טבעות מלאות משמעות בכוחות עצמי.

\\ נישט א היר, נישט א הר \\

סווטשירט ושרשרת - קסטרו, ג׳ינס - בווי 

צעיף - ווינטג׳, נעליים - אסוס, תיק - נוה מילוא

במשך שנים (וכשאני אומרת שנים אני מתכוונת - *שנים*) לא יכולתם למצוא לי בארון ולו ג׳ינס אחד לרפואה. לא הייתי מסוגלת להעלות על דעתי ללבוש פשוט ג׳ינס וטישרט. הייתי חייבת להתלבש סופר דופר צבעוני ומיוחד ויוצא דופן. ואנשים נורא אהבו את זה. אבל אני חייבת להודות שבתוך תוכי - קינאתי בבחורות שיכלו פשוט לקום בבוקר ולשים ג׳ינס וטישרט ולהיראות מיליון דולר. חשבתי שזה כי הן פשוט מספיק מיוחדות גם ככה, אז הן יכולות להרשות לעצמן לא להתפרע עם בגדים מיוחדים והיסטריים וצבעוניים ומה לא

היום אני מבינה שזה לא רק זה ולא רק זה. ואני נהנית משני העולמות. אבל אני חייבת להודות שמאז הלידה, ואפילו שבלי (וקצת עם - ברור שקצת עם) להתכוון ירדתי במשקל והגעתי להפתעתי למשקל שלפני שהתחלתי עם כל סאגת הפרעות האכילה שלי, אני קצת לא מוצאת את עצמי פתאום בלבוש

כל המיוחדג׳ות של פעם היא יותר מדי עבורי מחד

והנורמקור הוא פחות מדי ורגיל מדי מאידך

אני מנסה לפלס לי את דרכי ולהיות אני - לילו, אמא, פחות עגולה מפעם אבל לא יותר מרובעת (המממ...יש שיגידו...יותר מזוגזגת? חה) אוהבת להתלבש קלאסי מחד, אבל לא מדי, פתאום נעשה לי הרבה יותר מדי נוח בשחורים ולבנים (כל הארון שלי התמלא בהם למורת רוחי!)

(ובג׳ינסים, להפתעתי ושמחתי)

\\ צורפות קשה שפה \\

לפני מספר שבועות (כאמור, לא דחיינית ולא עצלנית, פשוט מעבירה מפלטפורמה אחרת) היה השיעור הראשון

(השני :) ) שלי בסדנת הצורפות בסטודיו ענבר. בדיוק כמו שציפיתי, היה נהדר! היינו הפעם פחות תלמידים מאשר בערב הבלוגריות, אז אפילו שהייתה רק מורה אחת - אביב הנפלאה - עדיין התאפשר לכולנו לקבל מספיק יחס אישי ותשומת לב, והיה לנו יותר מרחב תימרון בכיתה. 

כיוון שלמעשה את רוב השיעור הזה אני כבר עברתי בערב הבלוגריות, אביב נתנה לי להתאמן על דברים טיפה יותר מתקדמים - מקדחה (גיליתי שאין לי שום שאיפות להיות רופאת שיניים, תודה!), ניסור דרך החורים שקדחתי במקדחה - צורות פנימיות (תראו את העיגולים הפנימיים והמשולשים המהממים האלו בתמונה פה מתחת! מדהים!). מסתבר שאני ממש טובה בניסור! מי היה מאמין?! ומסתבר שאני ממש נהנית מזה :) זה די תרפיוטי, אני חייבת לציין... 

\\ אחוות הטבעת \\

לפני כמה שבועות (כאמור בפוסט הזה - העברתי כמה פוסטים שפורסמו בפלטפורמת וויקס בחזרה לכאן אז אל תחשבו שאני עצלנית ודחיינית-על, כתבתי את הפוסט הזה כמה ימים אחרי הערב המדובר)  הוזמנתי ע"י סטודיו ענבר לצורפות (הנה הפייסבוק והנה האתר) לערב בלוגריות מקסים, חווייתי, אקסקלוסיבי ומרגש במיוחד עם עוד כמה בלוגריות קסומות, שאת חלקן הכרתי עוד לפני, פנים אל פנים, ואת חלקן רק דרך הדפדפן.

הערב היה למעשה שיעור מרוכז של שלוש שעות, במהלכו למדנו קצת על הבסיס של הבסיס של הבסיס - מהי צורפות, ממש נגיעה על קצה קצהו של המזלג.

התנסינו בניסור של לוח פליז דקיק (זה קשה! ממש! אבל כיפי ומתגמל) עם מסורית - שהיא אמנם דבר מסוכן נורא ללוחות פליז ולאצבעות, אבל עדין ושביר בטירוף. בממוצע כל אחת מאיתנו קרעה לפחות חמש.

אחרי זה למדנו איך להכין טבעת בסגנון מרוקע מאפס - מחומר הגלם (אותו לוח פליז שממנו ניסרנו פסים ו*זיגזגים*), דרך ההלחמה עם הבוראקס והלחם (לא לחם של מאפייה, לחם של הלחמה, עם קמץ או פתח מתחת ל-ל' ול-ח'), להבה שמחממת את כל העניין (בקטע הזה הדופק שלי הרקיע לשחקים. אני ידוע כנזק...אבל לשמחתי הכנתי שתי טבעות והמקום וגם אני יצאנו ללא פגע) דרך החומצה שטובלים בה את הטבעת כדי לנטרל את הבוראקס, טבילה במים כדי לשטוף את החומצה, ניקוי של הטבעת, דפיקה עם פטיש גומי על קונוס ברזל כדי לשוות לטבעת צורה עגולה מדויקת, ודפיקה עם פטיש מתכת עגול כדי לתת את המראה ה"מרוקע". בסופו של דבר, גם ציפו לנו את הטבעות בזהב. תענוג!

אני חייבת לציין שהתחושה הזו, שאני עונדת תכשיט שהוא לחלוטין מעשה ידיי, היא עילאית ממש! 

לאורך כל השיעור, איציק וניסני (הבעלים של הסטודיו) וטל (מורה בבית הספר) עברו בינינו, הסבירו, עזרו, היו הכי סבלניים ומקסימים (בכל זאת, לחלקנו זה היה ניסיון ראשון, או ראשון מזה הרבה זמן עם מלאכת יד) ותרמו לכך שהערב היה באמת מושלם!

\\ סוד הפוסט החמקמק שהיה ונעלם והנה מופיע מחדש \\

חולצה וחצאית: h&m, משקפי שמש: אסוס, תיק: מאיטליה, שעון: מתנה, נעליים: דיזל

שינויים, שינויים, שינויים

מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה לעמוד במקום אחד יותר מדי זמן.

פשוט לא מסוגלת.

מי שעקב אחרי התפתחויות הבלוג יודע שניסיתי להעביר את הבלוג לפלטפורמת wix, כולל הפוסט הזה ממש כבר לפני כמה חודשים, ולא נרשמה אצלי התלהבות רבה. אם לא מנסים לא יודעים, רייט?

אז הנה, חזרתי לבלוגספוט הישן והאהוב. מתאים לי כמו כפפה. או כמו טישרט ישן ואהוב שעבר הרבה כביסות ומתאים לגוף כמו...נו...כמו כפפה ליד. (אני ביום כזה, דונ'ט יו גיב מי אה הארד טיים נאו!)

עוד שינוי שעתיד לבוא החל מהפוסט הזה, למרות שהתנגדתי לו המון זמן הוא, שהבלוג, החל מהפוסט הזה (למעט ההתנצלות שבסופו) יהיה בעברית בלבד. מצאתי לי כמה צלמים נחמדים ומקסימים ואני מתכננת לצלם הרבה פוסטים ולפרסם אפילו הרבה יותר פוסטים (והפעם באמת-באמת!) וכל העניין הזה של לכתוב גם בעברית וגם באנגלית בקצב שאני מעוניינת לפרסם הוא קצת יותר מדי בשבילי. עמכם (או בעצם - עמם) הסליחה. ובעצם - אני כותבת בשבילי ובשבילכם, כי בואו נודה בזה - קיארה פראגני אני לא אהיה (ואני לא מעוניינת להיות - מעט ממוסחרת מדי לטעמי האישי...). אני כותבת בשביל הכיף, בשביל היצירה, בשביל האאוטלט הרגשי, הנפשי, המקלדתי, הפרוותי, הראשי, הלבבי, הבטני, הספרותי, הקולינרי, וכי אני פשוט כזאת אדירה ;) ואתם חייבים לעצמכם לקרוא את הגיגיי.

ומה אני לובשת? שחור לבן קלאסי, כמו שאני אוהבת, עם נגיעות צבע מרעננות שמזכירות לי את האביב שהגיע סוף כל סוף. התמונות צולמו לפני כמה חודשים כאמור, על ידי חברה בלוגרית שהכרתי לא מזמן, אביגיל אפרת מהבלוג המקסים prettyso (תקפצו לבקר, היא גם תכשיטנית יצירתית ביותר, שווה!)

חג שמח !

i want to apologies to all my overseas readers - from now on my blog will be written only in hebrew. i hope you will still visit and enjoy the pictures, and you can still visit me on instagram