// bare // and feeling existential... //



חזייה שחורה - אורנג׳י גבעתיים, חצאית שחורה - זארה
חזייה ותחתונים תכולים - אמריקן איגל
כותונת בהירה - וינטג׳


התקופה האחרונה הייתה מלאה בשינויים וחידושים
חלקם מוזמנים, חלקים קצת פחות
כולם מעניינים

// bare // and feeling thankful... //



 חזייה שחורה - אורנג׳י גבעתיים, חצאית שחורה - זארה
חזייה ורדרדה - חנות בקינג ג׳ורג׳, חצאית טורקיז - טליה


ממש לפני כמה ימים היה לי העונג (הכל-כך כל-כך רב) לפגוש סוף סוף את היצור הקסום שהוא פזית עוז.
היא מסכימה איתי להגדרה העצמית שלי עבורי - חדת קרן. 
אני טוענת שהיא פיה קסומה. כל מה שהיא נוגעת בו הופך לחלומי, מנצנץ ונוגה...
תכננו להיפגש כבר מזמן, ולא יצא, ולא יצא... וסוף סוף יצא - ומהרגע שהיא פתחה לי את הדלת - שתי יצורות קסומות נפגשו - ניצוצות!

\\ שולם שולם לעולם \\



הילה לובשת:
חולצה - שוגרדדי, חצאית - שירואטו, טבעת - דריוס
צמיד - נוריתמי, נעליים - שני בר

אני לובשת: שמלה וכובע - סטרדיווריוס, תיק - סטארג'לי, משקפיים - סלין,
תכשיטים - בירושה מאמא + תכשיטי עידית 


הרומן בין הילה לביני הוא כבר עובדה ידועה. אמנם נפגשנו במקרה לפני בסה"כ 10 חודשים, אבל בינינו... זה כאילו הכרנו מאז ומתמיד. סיסטרס פרום דיפרנט מיסטרס.
בחודשיים האחרונים שתינו חגגנו ימי הולדת - ובתור שתי נשים שלא מוכנות לפספס סיבות למסיבות והזדמנויות להתפנק, ברור שעשינו לנו יום כיף, ושופינג!
התחלנו בבראנץ' בקפה אנסטסיה הטבעוני. היה בהחלט מפנק, וכמובן שקינחנו בקינוח מושחת (היה למישהו ספק??)

\\ אני יותר מדי אוהב להתפנק כמו גור חתולים \\ סקס והעיר הקצת פחות גדולה \\



הילה לובשת:
שמלה - סבינה מוסייב, נעליים - שני בר

אני לובשת:
שמלה - מאיה נגרי (ותודה לאמא שהורישה), משקפי שמש - סלין, ז׳קט - זארה,
סנדלים - ג׳ייסון וו למליסה, שרשרת כסופה - מגנוליה, שרשרת זהב - מעשה ידיי 


הילה ואני נולדנו לשני זוגות הורים שונים, בהפרש של כמה שנים, אבל בכל זאת, אנחנו אחיות.
הכרנו בסה״כ לפני פחות משנה, ממש במתחם שבו התמונות האלו צולמו היום בבוקר, והקראש היה מיידי.
ייתכן שכבר סיפרתי על הקראש הזה? או על המפגש הזה?
ובכן, כפי שגם הילה כתבה בעצמה בבלוג שלה, גדלתי בעוד שנה (ונשארתי באותו גיל), אז מותר לי לפתח אלצהיימר קל... :)

\\ זה מטוס \\ זו ציפור \\ זה ווישליסט ליומולדת!!! \\



שוב הגיע הזמן הקסום הזה בשנה, הזמן הזה שבו אני יכולה - בלי שום שמץ של בושה - לרמוז רמזים בעובי של פיל (או האייליינר של איימי, זכרה לברכה, שתנוח על משכבה בשלום - - - עכשיו קולטת שלאירוע היומולדת שלי קראתי "לילו חוגגת 27 - שוב". אולי ממש בא לי להצטרף למועדון ה-27 הידוע לשמצה אפילו שעברתי כבר מזמן את גיל 27?? טפו טפו מלח מים) בנוגע למתנות שבא לי לקבל לכבוד המאורע....
כן...בלי *שום* בושה.... את הבושה איבדתי בחדר הלידה כנראה, כשכל העניינים שלי (או המונח האהוב עליי - vajayjay - ותודה לשונדה) - היו חשופים לכל, ואני כל כך התרגשתי / חששתי מהלא נודע / הייתי מלאת אנדרנלין / לא הרגשתי שומדבר מהמתניים ומטה בזכות האפידורל, שלא היה לי באמת אכפת כבר בשלב הלידה הפעילה (חוצמזה שהיינו רק הצוות ההכרחי, ואמא שלי וג'סי. אני סוטה קשות מהנושא. נחזור לנושא)
יש לכם עוד 17 ימים תמימים להזמין, לרכוש, לעטוף, ולכתוב ברכה מרגשת מהלב

so without further ado - her we go :

YOU MAY ALSO LIKE...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...