\\ שנה ללא קניות \\ שבוע 0 \\ מתחילה! \\

     תמונה קסומה - סיון חמו (פייסבוק \\ אינסטוש), מתוך סדנת הצילום המופלאה של אפרת לוזנוב (פייסבוק \\ אתר) 

זהו, הגעתי לנקודת ההתחלה!

כמו רוב נקודות ההתחלה, היא גם סיום של משהו. 

יצא לי לחשוב המון בזמן האחרון על השנה האחרונה. אם לומר את האמת, נמאס לי כבר לחשוב עליה. ועל העבר. ועל כל הדברים שכן או לא עשיתי.

חשבתי שבפוסט הזה אני אשלב כהרגלי בקודש, רשימה של כלמיני דברים שקרו לי השנה, טובים יותר וטובים פחות. אבל...יודעות מה? לא!

ניו יירז רזולושן: לחשוב על העתיד ולא על העבר!

ועוד כמה:

• לעשות יותר ספורט (כלומר... להתחיל לעשות ספורט. אם אפשר: לחזור לרקוד, ועדיף - על עמוד, או לפחות על סקטים)
• להאריך שיער ולא להרוס אותו עם צבעים (חהחה...כל פעם מחדש...)
• לאכול פחות שטויות
• והרבה יותר אוכל טרי
• לבשל יותר, ולהרחיב את הרפרטואר שלי פי כמה
• לא לדחות למחר את מה שאני יכולה לעשות היום (וגם לא למחרתיים...)
• לצפות בסדרות שאני אומרת כבר עידנים שאצפה בהן, כנ״ל לגבי סרטים
• להשלים את הסדר שהתחלתי בבית לפי שיטת ״הסוד היפני״. יש לי עוד כמה עשרות שקי אשפה להיפטר מהם
• לחזור לכתוב במחברת ה״3 דברים ששימחו אותי היום״, כל יום
• וכמובן - לעמוד בכל עקרונות #שנה_ללא_קניות שהחלטתי עליהם

בינתיים, יש לי סופשבוע לעצמי. שזה מצוין, כי אני מארחת את החברים ״אף סתום״, ״גרון כואב״, ״חום גבוה״ ו״כאבים בכל הגוף״ (מהלהקה הנודעת, ״שפעת״). אני שמחה שיש לי פחות הזדמנויות להדביק את אלמה, וגם ובעיקר - שהיא מבלה עם אבא שלה ונהנית במקום לעשות כמעט כלום עם הקציצה המעוכה שהיא אמא שלה :)

רוב מה שעשיתי ביומיים האחרונים היה - מרתון סרטים (שכחתי כמה שאני לא אוהבת את סרטי הארי פוטר, וחבל, כי אני מאוהבת ומכורה לספרים), מרתון האנטומיה של גריי (לרגע לא שכחתי כמה אני לא סובלת את דרעק, בינתיים הספקתי להיזכר בכמה דברים מעצבנים נוספים שהוא עשה) לקרוא מלא מלא מלא בבאזפיד (ולענות על כל שאלון וחידון שהם אי פעם פירסמו), לגמוע ליטרים של תה ירוק כאילו חיי תלויים בזה, למרוח קרם פנים בכמויות מסחריות על האף שלי כדי שלא ינשור, ולהתכרבל עם סווארלולה (חוץ מאשר בערב, כשהחום ממש עולה לי ואני לא מסוגלת לגעת בכלום, והן מתעקשות לשבת עליי עם המרפקים החדים שלהן...)

קצת קשה לי להאמין שרק לפני שלושה ימים הייתי בנאדם בריא ולא משופע, זה מרגיש קצת כמו נצח. 

לפני שלושה ימים קיבלתי גם את החבילה שלי מאסוס, אותה חבילה של השלמות למלתחה, שהייתה למעשה השופינג האחרון שלי ל-2016 ולפני תחילת האתגר!

אז הנה, כל הדברים שקניתי (ואחד שקיבלתי) החודש:

• נעלי סירה שחורות עם עקב קטן ופס מוזהב
• נעלי בובה שחורות-כסופות עם שני אבזמים ועקב קטן
• כובע גרב אפור עם פונפון, שאני רוצה לשפצר קצר
• חזייה שחורה חלקה (שקניתי גם בצבע גוף)
• והמתנה שקיבלתי: קשת עם אוטובוס של בי״ס! (תודה, איטן!)

קודם כל, הנעליים מעלפות! שני הזוגות. אם מישהי הולכת להזמין את הנעליים - שני הזוגות קצת יותר גדולים מהמידה המצוינת, קחו לתשומת לבכן

החזיות מעולות, וסוף סוף אני יכולה להיפטר מהישנות שכבר מראות סימני גסיסה

הכובע קצת יותר קטן משחשבתי, אז אני הולכת לנסות להרחיב אותו עם הטריק השימושי הזה 

והקשת? נו, היא קשת עם אוטובוס צהוב, מה עוד אפשר לומר :)

גורון, בגיל שלושה חודשים
צילום: הילה בן חנוך לוי, המתולתלת הנצחית

מקדישה את הפוסט הזה להילה אהובתי שחוגגת ממש מחר שנה לגורגורון שלה

ולמאיה, אהובה חדשה, שלא יוצאת לי מהמחשבות. שולחת לך חיבוקים וחיבוקים וחיבוקים

שתהיה לכולנו 2017 מלאה בניצנוצים, חדי קרן וכירבולים!

xo