\\ המיקרוקוסמוס של ימי ראשון בערב \\



טבעות.
יש משהו כל כך יפה, כל כך שמח (גם כל כך עצוב, אבל מצד שני - כל כך נכון) בצורה המעגלית שלהן. סגירת המעגל שכל כך נחוצה לי בכל שלב בחיים שלי. אני לא אוהבת להשאיר קצוות פרומים.
לא סתם הן התכשיטים האהובים עליי (שניות להן הן שרשראות הענק) - יש בהן משהו סמלי, מחמיא, ובעיקר כשהן עשויות מחומרים יקרים כמו כסף וזהב והן ענתיקות ועוברות בירושה, וצוברות סיפורים ומשמעויות...הן מבחינתי התכשיט האמיתי, הכי-הכי-הכי.
 בקורס הצורפות שאני עושה עכשיו בסטודיו ענבר אנחנו מתרכזים בהכנת טבעות - אין שמחה ונרגשת ממני לקבל את הכלים לדעת ליצור לעצמי טבעות מלאות משמעות בכוחות עצמי.






עברו כמה שיעורים מאז הפוסט האחרון שפרסמתי על הקורס - וצברתי ידע וביטחון ביכולות הצורפות שלי
ניסרתי אינספור ניסורים.
הלחמתי אינספור הלחמות (טוב, בערך ;) )
ויצרתי שלוש טבעות חדשות - שתיים בטכניקת ניסור (הראשונה לא התחילה בטכניקה הזאת - אבל היה לי חזון לטבעת מסוימת, ומסתבר שרק בטכניקת ניסור אפשר היה להגיע אליה)
ואחת - טבעת מסתובבת - שסיימתי ממש אתמול.


אני שמחה לומר שהכנת הטבעות מציבה כלמיני בלת"מים ואתגרים - כמו החיים עצמם.
לא יכולתי לצפות זאת מראש, אבל גיליתי שצורפות היא מיקרוקוסמוס של ממש! 
קודם כל - מן הסתם אנחנו מתקדמים בקורס מהפרויקטים הקלים יותר אל הפרויקטים המסובכים יותר (זה צפוי) - כמו בחיים. אבל מעבר לזה - צריך לתכנן ממש בדקדקנות יקית (וזה מתאים לי ממש - כי אני יקית) כל פרויקט מהמסד ואת הטפחות; מהטבעת השנייה שהכנתי ניסרתי הרבה צורות - את תאריך הלידה של אלמה (בספרות רומיות), ליתר דיוק.
ולא חשבתי על זה שאת השיוף והגימור והפינוש של הספרות אני צריכה לעשות עוד כשטבעת במצב של פלטה שטוחה. אז הטבעת לא מושי-מושלמת. נאלצתי לעבוד הרבה יותר קשה כדי לפנש והשיוף לא יצא כמו שהיה יוצא אם הטבעת הייתה במצבה המשוטח עדיין. אז היקית שאני קצת מבואסת. נו שוין. 





או למשל - הטבעת המסתובבת; אתמול גיליתי שהאלמנטים שהכנתי (השניים שמסתובבים) גדולים מדי לטבעת הבסיס. עמדו לפני שתי אופציות:
1. לנסר את שני האלמנטים, להסיר חתיכונת מכל אחד, להלחים מחדש.
2. להרחיב את טבעת הבסיס.
3. לזרוק את הכל ולהתחיל מחדש (מסתבר שעמדו לפני שלוש אופציות)
בחרתי באופציה 2.
אחרי ההרחבה הסתבר לי שנוצרו לי קרעים קטנים בטבעת הבסיס. כולל סדק אחד גדול לאורך ההלחמה. כיוון שניסני (המורה) ואני ידענו שהתכנון הוא להמשיך "לפתוח" את הטבעת (כי היא טבעת מסתובבת ולכן השוליים שלה קעורים מעט) - מה שימתח ויחליש את החומר עוד יותר - הייתי צריכה שהיא תהיה מחוזקת במיוחד. ולכן, החלטנו (איך אני אוהבת לקחת בעלות על החלטות חכמות שכאלה ;) ) שאני אנסר את הטבעת לאורך ההלחמה המקורית, ואלחים אותה מחדש. מבאס (כי כבר סיימתי לשייף, לנקות, ולהבריק את הטבעת) - אבל מצד שני למדתי ככה המון! וזה אפילו לא לקח הרבה זמן, כי חוץ מהעניין הזה הטבעת כבר הייתה מוכנה.









אני יודעת שהחיים מזמנים לי כמה אתגרים די גדולים בתקופה הקרובה (עליהם - בפוסטים הקרובים). לא על כל האתגרים אני יודעת עדיין, את חלקם אני יכולה רק לנחש. ובמיקרוקוסמוס כמו בחיים עצמם, אני יכולה רק לדמיין מהם האתגרים והפרויקטים הבאים שיהיו לנו בשיעורים הקרובים ובהמשך הקורס.
מה שלא יהיו - מכאן וגם מכאן - bring it on!

גילוי נאות - כזכור, את הקורס קיבלתי במתנה מסטודיו ענבר לצורך סקירה בבלוג

אין תגובות:

YOU MAY ALSO LIKE...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...