\\ big girls \\ don't cry \\



אלמה לובשת: חולצה וחצאית, חולצה ומכנסיים - ביגיז, סנדלים - שוגר אנד ספייס
אני לובשת: שמלה - ליה, שרשרת - רוני עוזיאל, סנדלים - צ׳רלס אנד קית׳, ילקוט - סטארג׳לי
משקפי שמש - אסוס, טבעות - הוט קראון + וינטג׳


לפני מספר ימים נחתה על סף דלתי חבילה צבעונית ומסקרנת - שהכילה כל טוב בתוכה: בגדים מהממים לאלמה!
(אין לי תמונה של החבילה עצמה, למרות שרציתי מאוד לצלם אותה כי אפילו הקופסא הייתה יפה - לפני שהספקתי, חתולולה עשתה בה שמות...מזל שהבגדים נשארו שלמים)
אתמול עשינו יום כיף בנמל תל אביב - יום של גלידה, דשא, ופינוקים עם סבתא - הזדמנות מצוינת לשלוף את המצלמה וגם את הבגדים החדשים מהמגירה

\\ הביבר של משפחת שלו \\ קבועים על מדף הספרים שלי \\



מסתבר שעשר אצבעות הן פחות מדי לכל הטבעות שיש לי ושאני רוצה ליצור, ושיש עוד דברים ללמוד בקורס צורפות חוץ מטבעות. הגענו לשלב התליונים!
שני הפריטים האחרונים שיצרנו נעשו בטכניקות יותר מתקדמות. הפריט הראשון - תיליון ראש האייל - נעשה בטכניקת הלחמה. מנסרים מהפלטה לפחות שתי צורות (כמובן שאפשר יותר, כמו שאני בחרתי לעשות) שיולחמו זו לזו. אני בחרתי צורות מסובכות, וזה לקח לי לא מעט זמן. מה גם שפלטת הכסף הייתה עבה יותר מפלטות הפליז שעבדתי איתן עד כה - ובקיצור, זה היה מאתגר משהו... אבל הסיפוק העצמי עולה ביחס ישיר לרמת האתגר :)
אמא שלי תמיד אומרת לי שאני ״נורא מוכשרת - נפל עליי מכשיר״ - וזה נכון. אני מגושמת להחריד ומועדת לתאונות בצורה בלתי רגילה. ולמרות זאת - איכשהו בקורס הזה לא נחתכתי ולא ניסרתי את עצמי ואפילו לא נכוותי ולו פעם אחת. ואני כותבת את זה דווקא בהזדמנות הזאת בגלל שדווקא עם התיליון הזה של האייל, היה צורך להלחים די הרבה - היו 5 פרחים (אחד נפל בסופו של דבר, מסתבר שיכולות ההלחמה שלי לוקות מעט בחסר ;) ) ופפיון אחד, שלא לדבר על הפריט הבא שהכנו (גללו למטה ותבינו...)

\\ מאטריאל גירל \\ הגירסה הטרופית \\



אחרי כמה פוסטים קצת יותר עמוקים, אישיים וכבדים, הגיע הזמן לפוסט קצת יותר קליל, וקצת יותר מטריאליסטי, לא נראה לכם?
אחרי שהסכמנו על זה, אני רוצה לחלוק איתכם רשמים על השלל המקסים שיצאתי איתו מ״יריד החלומות הטרופיים של נתנאלה״ שהתקיים בחולון בסוף חודש מאי. זה פוסט שכולו דיווחים של הזלת ריר. המקלדת שלי תפסיק לעבוד בקרוב - שתינו (המקלדת ואני, וסווארלי ולולה גם) הולכות לטבוע בשלולית הריר שלי... תזעיקו מכבי אש...!
אני הגעתי ליריד למעשה כמוכרת בדוכן (המושלם! ואני לא אומרת את זה כי אני משוחדת) של סטארג׳לי - אבל עוד על סטארג׳לי בהמשך - ולכן ביליתי ביריד שלושה ימים תמימים, מה שאיפשר לי לדלג בין הדוכנים לא מעט, להכיר את המוכרים (ובעיקר המוכרות), היוצרים (כנ״ל) ולהתיידד איתם, ומעל הכל - להתפעל בלי סוף מהשלמות של היריד הזה. המותגים נבחרו בקפידה, העיצוב של היריד היה מתוקתק, הפסקול שהתנגן היה מעולה, האווירה הייתה שמחה כל הזמן, הקהל (שרובו הורכב מנשים עם תינוקות, נשים בהיריון, חברות מלוות ובני זוג מלווים - לקח לי זמן להבין שאנחנו בדיוק בתקופת הבייביבום שאחרי המלחמה של הקיץ שעבר... ;) ) היה שמח וחייכן - גם בתור לקוחה מן המניין ובעיקר בתור מוכרת - היה לי ממש כיף להיות שם!
היה לי ממש קשה להתאפק ולא לקנות את *כל* מה שרציתי (ובאמת היו המון דברים מפתים. המון. גם לעצמי - בגדים ואקססוריז, גם דברים לבית, ובעיקר - דברים לאלמה). במגבלות התקציב חזרתי הביתה עם הפריטים המדהימים הבאים:

תמונת תלת מימד מ״tutika״ של נועה הולצשטיין שהתמקמה לה במהרה בכניסה לבית שלי, מול המטבח

\\ החדר האינטימי שלי \\ חלק שני \\



סט ראשון (שחור-קרם): אגלי דאקלינג
סט שני ושלישי (כותונת ותחתונים + גופיה ותחתונים): גרטרוד


כמו שאתם זוכרים, לפני כמה שבועות הצטלמתי להפקה המהממת (אני אומרת בענווה רבה) של כלות אורבניות. אנה סמיונובה, הצלמת האוקראינית המהממת, וג׳ן סלדקוב (צלם חתונות בימים, צלם בודואר וצלם זוגות-בודואר בלילות) צילמו אותי להפקת בודואר וינטג׳ית (אלא מה!) בדירה מקסימה, מוארת, משופצת לעילא ולעילא ברחוב בן-יהודה. 

YOU MAY ALSO LIKE...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...