\\ הביבר של משפחת שלו \\ קבועים על מדף הספרים שלי \\



מסתבר שעשר אצבעות הן פחות מדי לכל הטבעות שיש לי ושאני רוצה ליצור, ושיש עוד דברים ללמוד בקורס צורפות חוץ מטבעות. הגענו לשלב התליונים!
שני הפריטים האחרונים שיצרנו נעשו בטכניקות יותר מתקדמות. הפריט הראשון - תיליון ראש האייל - נעשה בטכניקת הלחמה. מנסרים מהפלטה לפחות שתי צורות (כמובן שאפשר יותר, כמו שאני בחרתי לעשות) שיולחמו זו לזו. אני בחרתי צורות מסובכות, וזה לקח לי לא מעט זמן. מה גם שפלטת הכסף הייתה עבה יותר מפלטות הפליז שעבדתי איתן עד כה - ובקיצור, זה היה מאתגר משהו... אבל הסיפוק העצמי עולה ביחס ישיר לרמת האתגר :)
אמא שלי תמיד אומרת לי שאני ״נורא מוכשרת - נפל עליי מכשיר״ - וזה נכון. אני מגושמת להחריד ומועדת לתאונות בצורה בלתי רגילה. ולמרות זאת - איכשהו בקורס הזה לא נחתכתי ולא ניסרתי את עצמי ואפילו לא נכוותי ולו פעם אחת. ואני כותבת את זה דווקא בהזדמנות הזאת בגלל שדווקא עם התיליון הזה של האייל, היה צורך להלחים די הרבה - היו 5 פרחים (אחד נפל בסופו של דבר, מסתבר שיכולות ההלחמה שלי לוקות מעט בחסר ;) ) ופפיון אחד, שלא לדבר על הפריט הבא שהכנו (גללו למטה ותבינו...)



האייל הזה גורם לי לחשוב על יערות אירופאים סמיכים וסבוכים, ועכשיו תוך כדי כתיבה אני חושבת על יער סבוך אחד ספציפי: היער האסור, ועל אייל אחד ספציפי (שאולי לא היה מקושט בפרחים על הקרניים או פפיון על הצוואר, אבל זה רק כי לא הייתה לו סטייליסטית!) - פטרונוס האייל של הארי פוטר!) it's like it was meant to be!




ואגב הארי פוטר - תמיד אהבתי ספרי ילדים - בעיקר בגלל האיורים. ספרי הילדים שאהבתי (ובעצם, גם ספרי המבוגרים שאהבתי) הם ספרי מסע; ספרים שבהם הדמות הראשית (בד״כ ילד\ה אבל לא תמיד) עוברת איזשהו מסע (כמו כל אחד, מן הסתם, אבל על אחת כמה וכמה כמוני, כי בהחלט אפשר לומר שבחיי הקצרצרים עברתי עד כה חתיכת מסע...) -  אישי, פנימי ולעתים גם גיאוגרפי, וכיוון שלעלילה מן הסתם יש התחלה, אמצע וסוף, הדמות עוברת תהליך מרתק של התבגרות, התפתחות ושינויים מהותיים.
הספרים האהובים עליי הם:
* קודם כל וחשוב מכל - יש ילדים זיגזג \ דויד גרוסמן (אם היה לכם לרגע ספק)
* וכמובן סדרת הארי פוטר \ ג׳יי.קיי. רולינג
* קרוב להפליא ורועש להחריד \ ג׳ונתן ספרן פויר
* על העיוורון \ ז׳וזה סאראמאגו
* ציפור הנפש \ מיכל סנונית (אפילו שזה לא ספר מסע)
* הנסיך הקטן \ אנטואן דה סנט אקזיפרי
* ציפורים מתות בסתר \ קולין מק׳קלוג
אז כשהייתי צריכה למצוא רעיון לפרויקט הבא - ניסיתי לחשוב על משהו שאף הוא לקוח מספר ילדים. לקחתי עט ודף, עצמתי עיניים וניסיתי פשוט לתת לעט להוביל. יצאה הצורה שבחלקו השמאלי העליון של הדף, פה בתמונה למטה. זה הזכיר לי את השועל מהנסיך הקטן. ואז חשבתי לעצמי שבא לי משהו קצת יותר אניגמטי, אבל בהחלט כן להישאר באותו ספר - והיה לי ברור בדיוק מה עונה על שני הקריטריונים!


הטכניקה של הפריט הזה נקראת טכניקת ״קופסא״. הכוונה היא לא לקופסא שנפתחת, אלא לפריט תלת מימדי, חלול. מתחילים מההיקף. פה למטה אתם רואים את הצורה של נחש הבריח (או ה״כובע״, למבוגרים חסרי המעוף שביניכם  - - - אני מקווה מאוד שאין כאלו בין קוראי הבלוגו!). הוא יצא לי טיפה יותר שמנמן וגבוה ממה שהוא אמור להיות, אבל כל מי שהראיתי לו אותו זיהה בכל זאת. 


אחרי שמשייפים את ההיקף טוב טוב שיהיה חלק וישר משני הצדדים, מלחימים את ההיקף לפלטה שתהיה מצד אחד. מנסרים קרוב להיקף, ומלחימים מהצד השני גם (אחרי שקודחים איפשהו בפריט חור אחד לפחות, כדי שהפריט לא יתפוצץ - כי החום ההיסטרי מעלה את הלחץ בתוך הפריט ממש, והלחץ חייב לצאת איכשהו. אז, אתם יודעים...רצוי... אני בחרתי לקדוח מראש שני חורים שישמשו אותי בסופו של דבר להשחלת שרשרת). מנסרים גם מהצד השני.


זה נראה קצת אמורפי. סוג של ברווזון מכוער שעתיד להתפתח לברבור יפה תואר! אל דאגה!


ואז מגיע שלב שנראה ממש מאיים אבל הוא בעצם ממש לא: שיוף השאריות של הפלטות, עד שמגיעים ל״גובה״ של ההיקף. הייתם חושבים שעושים את זה עם איזהשהו מכשיר חשמלי מתוחכם. אז הייתם טועים. עושים את זה ידנית, הכי אולד-סקול שיש, באמצעות פצירת מתכת גסה (ושובבה!), כשהפריט מוחזק בתופסן ככה שלפחות לא צריך להתאמץ כדי להחזיק אותו (לפחות זה משהו!). חשבתי שזה ייקח לי שעות, זה לקח לי 30 דקות אולי וסיימתי. זה היה מתגמל ממש!


הנה זה מתחיל להתאחד...!


השלב הממש אחרון היה להרחיב את החורים שקדחתי, כדי שיהיה אפשר להשחיל שרשרת בעובי סביר. עשיתי את זה בעזרת כרסמים עגולים (ארבעת המקלונים האלו שאתם רואים פה - מתחילים מקטן ועוברים בהדרגה לגדול). וכמו שאתם רואים, היום הנחש השבע שלי מבריק ומנצנץ לכל עבר, ובקרוב גם יעבור ציפוי ואז ייתלה לו במקום של כבוד על הצוואר שלי. אני ממש גאה בעצמי, ממש אוהבת אותו, ואוהבת בעיקר את העובדה שהוא הולך מעולה על הקעקוע הראשון שלי אי פעם - השושנה של הנסיך הקטן שיש לי במורד העורף.



בתקופה האחרונה בקושי יש לי זמן להתחיל לקרוא ספרים חדשים - כלומר להיכנס ולהכיר עולמות חדשים לחלוטין עם דמויות חדשות לחלוטין, שלא לדבר על כוח. אז אני חוזרת לספרים הישנים והאהובים. כמה נעים לקבל חיבוק מחברים מוכרים לעת ערב, כשאני מכורבלת לי במיטה, וצריכה מעט אסקפיזם טהור וממכר.

מה הספרים האהובים עליכם, שאתם חוזרים אליהם שוב ושוב עד שהם כבר מתבלים לגמרי?

נשיקות

תגובה 1:

Hila Ben Hanoch - Levy אמר/ה...

קודם כל האייל יצא נפלא! לא פחות מרשים מהאייל של הארי פוטר. לגבי הספרים, מזדהה לגמרי חוץ מ"ציפורים מתות בסתר" שטרם הספיקותי.

YOU MAY ALSO LIKE...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...