\\ החדר האינטימי שלי \\ חלק ראשון \\



 סט ראשון (שחור-קרם): אגלי דאקלינג
סט שני ושלישי (כותונת ותחתונים + גופיה ותחתונים): גרטרוד


לפני כמה שבועות הוזמנתי על-ידי לובה להצטלם להפקה מקסימה, אינטימית ומאתגרת עבור הבלוג-מגזין ״כלות אורבניות״.
לובה ואני חברות קרובות כבר יותר משנה. היא יודעת ושומעת מאוד מקרוב על כל מה שקורה איתי בחודשים האחרונים - לפני ומאז ההחלטה להתגרש, והיא אחת התומכות הגדולות והמשמעותיות שלי לאורך כל הדרך.
היא ידעה שמצד אחד אני מרגישה חזקה מאוד בעקבות ההחלטות (האמיצות - אני יודעת שהן אמיצות) שקיבלתי לאורך המסע הזה, ומצד שני - שהביטחון העצמי שלי נפגע. (לגירושין יש את האפקט הזה על ביטחון עצמי, אם היה לכם ספק).
כשטל ולובה תכננו את ההפקה הזאת, לובה שאלה אותי אם ארצה להשתתף בה כדוגמנית. כמובן שלקח לי פחות מאלפית השניה כדי לצווח בהתרגשות ״כן!!!!״ :)

\\ הפלייליסט שלי הלילה \\



מסורת הריקודים בתחתונים בערבים זה עתה החלה \ חזרה - וזו סיבה מצוינת להעלות לכאן שירים אהובים. כל סיבה לשמוע מוזיקה היא סיבה מצוינת מבחינתי :)
אני נולדתי בסוף האייטיז. מה שאומר שהמוזיקה הפופולרית שאני גדלתי עליה הייתה מהניינטיז. באופן מפתיע, בקסטריט בויז ובריטני ספירס לא היו הקאפ-אוף-טי שלי בזמנו (שוקינג, אני יודעת). 
תמיד הייתי מזוגזגת, והעדפתי מוזיקה קצת פחות מיינסטרימית משיא-שיא-שיא המיינסטרים של הפופ המהונדס... אני תמיד העדפתי אנדרדוגס, ווירדוז וקינק.
(וידוי; הלהקה האהובה עליי ביסודי הייתה הנסון. אבל היי, לפחות הם כתבו וניגנו בעצמם!)
התכוונתי ליצור כאן פלייליסטון קטנטן של 5 שירים בלבד, אבל בקושי הצלחתי לעצור ב-10!


עם השיר הזה התחלתי לשיר. בלי שאף אחד שמע מלבדי. אוהבתאוהבתאוהבת אותו!


פאלפ. לגמרי הזויים, כל כך עושים לי את זה...


השיר שגרם לי להבין כבר בתור ילדונת שזה בסדר להיות גם וגם וגם. וגם אדירה לגמרי.


וגם בערך 20 שנה אחרי, לני קרביץ סקסי הורס והשיר הזה סקסי הורס


גוון לפני שהיא התקלקלה לה. דה גוד אול׳ דייז...


אולי  *ה* - שיר האהוב עליי מהניינטיז ever 


הקליפ הזה לחלוטין צריך להופיע בכתבה המשעשעת הזאת


בכל מסיבה צריך גם שיר סלואו או שניים. זה אחד המקסימים


ומהשיר הזה שכחתי לחלוטין במשך כמעט 20 שנה עד היום, אבל זכרתי כל מילה ומילה.


וכמובן - משהו קטן לפתיחת הוויקאנד

מה אתם הכי אהבתם לשמוע בניינטיז? ולאיזה שיר פיזזתם הלילה?

סופשבוע מקסים!

\\ יוצאת מהקווים \\



בשבוע החולף הצטרפתי לקבוצת פייסבוק ש...ובכן, קמה ממש לפני שבוע, בשם ״100 ימים של סלפי״. הקימה אותה האישה וההשראה - זהר ברטל. הרעיון הוא שכל יום כל אחד מחברי הקבוצה יצלם סלפי כלשהו של עצמו, ואם הוא רוצה, יכתוב על עצמו, או על התמונה כמה מילים. ולכל אחד תהיה איזושהי מטרה (שהוא יכול לחלוק, או שלא, עם חברי הקבוצה) שבתקווה - ישיג בתום מאה הימים, בעקבות האתגר.
מצאתי את עצמי שופכת נהרות של מילים אל המקלדת בשבוע האחרון, כמעט בלי להתכוון. פשוט יצאו.
באופן כללי, בזמן האחרון, כתבתי הרבה בפייסבוק, וגם פה. באופן מודע. החלטתי הרי, כמו שכבר סיפרתי, לחלוק את החוויות, כדי לתת וגם לקבל תמיכה, ולהציף את הנושא, כי יש אנשים שמרגישים בושה בעובדה שהם מתגרשים. וכיוון ש..ובכן, הסטטיסטיקות מראות ש-50% מהזוגות המתחתנים, סופם להגיע לרבנות בשנית (לעזאזל, אולי כבר יסדירו את עניין הנישואין האזרחיים, ולא פחות חשוב מכך - הגירושין האזרחיים, בארץ?!?!) - באמת שחבל להרגיש בושה או תחושת כישלון. בעיקר לא אם באמת ניסיתם.
ועכשיו אני אחזור לנקודה שלי, כי קצת סטיתי מהנושא.

YOU MAY ALSO LIKE...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...